פירוש על במדבר 15:28

בחטאה בשגגה: וכן למטה פסוק ל"א עונה בה ה"א בלא מפיק; נראה שלא רצו ליחס החטא והעון אל הנפש, וכן אנקלוס תרגם אנשא, לא נפשא. אך בפסוק והנפש האוכלת ממנו עונת שא (ויקרא ז' י"ח) הה"א במפיק, כי שם אין לטעות, כי כתוב האוכלת, ואין הנשמה אוכלת, וכן יונתן ביחזקאל י"ח ב' נזהר ותרגם הן כל הנפשות לי הנה נפשתא, הנפש החוטאת היא תמות, אנש די חטי (כל זה מתלמידי דח"א).

וכפר הכהן וגו׳. תניא, אין בהן משיח חייב בעבודת כוכבים אא"כ עשה בהעלם דבר, דאמר קרא וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה, הנפש – זה משיח, השוגגת – זה נשיא ^עדנראה הכונה ע"פ הדרשה שבפסוק הקודם, ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולן בכלל נפש אחת הן, מבואר דבתואר שם יחיד סתמא כלולים כל האנשים אף השונים במצבם וערכם מכיון שהם כבני אדם שוין זל"ז, ולכן הכא דכתיבי שני תוארים כאלה, הנפש, השוגגת, דריש אחד על כהן משיח ואחד על נשיא. , בחטאה בשגגה, מי שחטאתו בשגגה, יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר ^עהדהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת דיביא שעירה בשגגת מעשה, מי שחטאו בשגגה משאר מצות, יצא כהן משוח שאין חטאתו בשגגה בשאר מצות, כלומר בשגגת מעשה, אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה, דעל שגגת מעשה לחוד פטור לגמרי, וכונת עיקר הדרשה דכשחטא כהן משוח בחטא עבודת כוכבים בשגגה אינו מביא קרבן אלא א"כ נעלמה ממנו הלכה כמו בשאר מצות וכדכתיב גבי חטאת צבור (ויקרא ד') ונעלם דבר, כגון הורו ב"ד שחלב מותר ועשו הקהל ע"י העלמתן, כן בעבודת כוכבים, וע"ע לפנינו בפ' ויקרא. .
(הוריות ב׳)