Parshanut על במדבר 16:18

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהמ"ע כו' ויקהל עליהם קרח כו' האיש אחד יחטא כו'. נראה לי לפי פשטות הכתובים, כי קרח לא הקטיר קטרת, שלא הזכירו שלקח והקטיר, וכן מוכח בפ' פנחס ותבלע אותם ואת קרח כו' באכול האש את חמשים ומאתים איש כו', כי הר"ן איש היו אנשים גדולי ישראל, כמו, שהפליאם הכתוב נשיאי עדה, קראי מועד, אנשי שם [ועיין דברי רש"י בסנהדרין דף נ"ב ע"ב ד"ה למה תלמיד חכם כו' ודו"ק], והיו הולכים בתומם להראות בנסיון מי הוא הקדוש, כי חשבו, כי אינם נופלים במעלתם מהם, ומדוע יפרדו מהיות כהנים גדולים ולוים לעולם, וכאשר אמר להם משה שיקטירו קטרת ובזה יודיע ד' את אשר לו, עשו תיכף כאשר צוה ויקחו איש מחתתו, עומדים הכן לקבל הופעת הקדושה ממקור הקדושות, הוא השי"ת, לא כן קרח, הוא היה בעל מחלוקת כדתן ואבירם, הוא היה מקנא ושונא מפני קנאתו למשה (אשר שנאה מפני הקנאה אין תרופה למכתה), ומחפש עלילות על משה להקטין מעלתו וערכו אצל העם, דעתו היה שלא לשמוע אל משה מה שידבר, רק המה יבחרו ולא הוא, המה יאמרו לו מה שיעשה שזה יהיה הבחינה והנסיון, ולכן לעג ושפך בוז על הר"ן איש לאמר הלא אתם חושדים את בן עמרם, שזה עשה מלבו, וא"כ מדוע אתם שומעים לקולו ליקח מחתות ולהקטיר קטרת כמה שיצוה, השמיעו לאזניכם מה שאתם מוציאים מפיכם, את משה אתם חושבים לבדאי (חלילה) ולקולו אתם שומעים, וכיו"ב בדברי לעג ולצנות. וזה שאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה, היינו על הר"ן איש קיהל את כל עדת ישראל להלעיג עליהם מה שהיו לוקחים הקטרת ועשו כאשר דבר משה כו', לכן אמרו האיש אחד יחטא, זהו קרח לבדו. והר"ן איש זכו שנעשו מחתותם צפוי למזבח, כי על ידם נתקדש שם שמים. ודו"ק.