Parshanut על במדבר 17:17

דבר אל בנ"י וקח מאתם מטה כו'. הענין כי טעות קרח ועדתו היה כי חשבו, כי הכהונה אינה ענין סגולה וטבעי לזרע אהרן, רק ענין כשרון פעולה, אשר מצאו חן עבור מעלתם, א"כ במשך הימים אשר הכהנים חוטאים או הישראלים המה מקודשים במעלה יותר מהכהנים ראוי להם הכהונה, וכמעלת דוד וזרעו למלוכה אם ישמרו בניך בריתי כו', שעל תנאי, לכן הראה להם, כי מעלת אהרן הוא טבעיי וסגוליי, כערך מעלת ישראל אשר נשבע הקב"ה שלא יחליפם כו', כן ברית מלח באהרן, ולוי נקרא על שם שמיוחד לעבודה, כמוש"א במדרש שגבריאל העלהו למעלה כו', ולכן צוה הקב"ה ליקח שנים עשר מטות, ומטה אחד למנשה ואפרים, להורות כי לבית אבותם מצד התולדה לא מצד כשרון הפעולה, אשר ראובן הפסיד הבכורה עבור שהיה פחז כמים וניתנה לבכור רחל עבור כשרונו, רק מצד התולדה. ובכ"ז מטה אהרן פרח כו' ויגמול שקדים. ולכן לעוה"ב יקחו מנשה ואפרים חלק אחד, כדאיתא פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכ"ב) ברשב"ם ותוס' שם. וכן אמרו בספרי גדולה ברית שנכרתה לאהרן מברית שנכרת לדוד כו' אהרן זיכה לבנים צדיקים ורשעים. ועיין ירושלמי פרק הניזקין בזה. לכן אמר למשמרת לבני מרי ותכל תלונותם כו' עד עולם, כי אולי יאמרו אהרן ובניו היו הגדולים במעלה להם היה ראוי הכהונה, לא כן עכשיו, לכן מהמטות יראו כי הוא ענין טבעי וסגולי לכל המטה יהיו איך שיהיו. ודו"ק.