Parshanut על במדבר 29:15

ועשרון עשרון לכבש האחד. נקוד וא"ו דועשרון קמא, ודריש הגמ' פרק שתי מדות (מנחות דף פ"ז) שלא ימדוד בשל שלש לפר ושל שנים לאיל. וצ"ע דלמה נקטיה קרא גבי חג הסוכות ולא נקטיה לעיל בר"ח ועצרת ופסח. והנראה לענ"ד, דאמר הגמ' בפרק המנחות והנסכים שמנחת פרים יכולה להבלל זה בזה, וכן מנחת כבשים יכולה להבלל זה בזה, וא"כ כאן שהכבשים המה ארבע עשרה, ואיכא כאן איפה, קמ"ל דאינו מודד באיפה רק שצריך למדוד מדתן עשרון עשרון בפני עצמו. וביחזקאל נקט במדות היבש איפה. ועיין מנחות מ"ה ובתוס' שם. והגם כי של פרים ואילים שוה בלילתן ויכולין להבלל זה בזה, לא תמצא בשאר מועדים שני פרים ושני אילים, וא"כ ליכא כאן עשרה עשרונות שיכולין להבלל זה בזה רק בחג הסוכות, קמ"ל דאין מודדין באיפה רק בעשרונות, אע"ג דאיכא טרחה מרובה. ודו"ק.