Parshanut על בראשית 32:6

משך חכמה

ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה לא אמר גמל כדלקמן ואת הגמלים דהענין כי האלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים כי תחלת הבריאה היה כי יטה עצמו לצד הטוב תמיד רק היצר הרע הוא מסית בפני עצמו אמנם כאשר בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא שנתערבבו הטוב והרע בו בעצמו וכמו דתרגם אונקלוס מיניה למידע טב וביש עד שג' אבות ביררו וזיקקו כי מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו עד שבא יעקב והיה מטתו שלמה כדאמרו ז"ל בשבת ועצם נפש הישראלי נוטה לטוב רק שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות מעכב ולכן מהני כפיה במצות כדברי רמב"ם פ"ג מגירושין והרע הוא ענין בפ"ע לא כעשו וחביריו אוה"ע שנפשם אוותה רע ולכן חשודים על הרביעה כדאמרו ריש אין מעמידין וזה ששלח לו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ויהי לי שור וחמור כי הטוב עם הרע נפרדים המה ולא כגמל אשר דרשו חז"ל במדרש על רבקה ותרכב על הגמל מה גמל יש לו סימן טומאה שיצא ממנה עשו וכן עשו הוא חזיר היער כדאיתא במדרש זה אדום שאצלו מעורב הס"ט עם סימן טהרה שכיבד אביו ואמו ועוד וזה דרוש ארוך אכ"מ.
שאל רבBookmarkShareCopy