משך חכמה
היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו. יבואר עפ"י מה דאיתא בערכין האשה שנגמר דינה כו' פשיטא חד גופא נינהו מהו דתימא הואיל דכתיב כאשר ישית בעל האשה ונתן ממונא דבעל הוא כו' קמ"ל והנה בני נח נצטוו על העוברין וחמירי מישראל בזה וקרא דגם שניהם לא קאי עלייהו, וא"כ ממונא דבעל הוא. דבעל האשה אפילו בא עליה בזנות (ב"ק מ"ג ע"א) ואיך נקטלינה נמתין עד שתלד רק הכא שהרה לזנונים ואין יודע מי הוא הבעל ואפילו אם יבוא ויאמר אינו נאמן לכן שלחה לאיש אשר אלה לו אנכי הרה. וא"כ יש סימן מהאתנן ויש כאן איש שיש לו זכות בולדות ואיך נפסיד ממונו דבעל ובזה אתי שפיר מוטב וכו' ולא אלבין וזה הכר כו' ואל תאבד שלש נפשות כו' ודו"ק.