משך חכמה
ולא יסף עוד לדעתה י"א לא הוסיף כו' וי"א לא פסק וכו' אולי פליגי בהא דאבא שאול סובר דהבא שלא לשם מצוה ביבמה קרוב להיות הולד ממזר. ופירש בירושלמי דר' יוסי סבר כוותיה ולכן בעל דרך סדין יעו"ש ריש יבמות ופירש הק"ע דוקא ביאה ראשונה אבל כיון שלקחה וקנאה בביאתו תו הרי היא כאשתו ומותר לשם אישות יעו"ש. ובזה מחלוקת בבלי פרק הבא ע"י דף נ"ו אם ביאת שוגג קונה ביבמה לכל הדברים דתהיה כאשתו לכל דבר וא"כ אם לא קנה עדיין צריך לכוון שלא לשם אישות לכן לא בא עליה עוד. ואם קנה אותה ונעשית כאשתו מחויב לקיים מצות עונה ולא פסק ואין לומר דא"כ היה צריך לקיים בה עוד מצות יבום. זה אינו. דכיון דהקים שם ע"י זרע כבר נתקיים מצותו ודו"ק היטב.