משך חכמה
ואם מן הצאן קרבנו כו' ושחט אותו על ירך המזבח צפונה כו'. הנה כתב צפון בצאן ולא בבן בקר אע"ג דבכל מקום כתיב במקום העולה, אלמא דשם עולה הוא נשחט בצפון, ובכל זה נזהרה התורה להזכיר צפון רק בצאן ולא בבקר, ומש"ה בפר משיח ובפר העלם דבר לא נזכר במקום העולה, ועיין תו"כ וריש פרק איזהו מקומן, אמרו במדרש לפי שצפון מורה על עקדתו של יצחק שצפון אפרו לזכרון לפני ד' תמיד. והכוונה, שאמרו שרוח צפונית פתוחה ומורה על הבחירה החפשית שעשה אברהם אבינו שיהיה מסור נפשו של הישראלי להשם וכמעט ששלל הבחירה מבניו אחריו, וכמעט הוקבע טבע קיים בנפש הישראלי למסור עצמו על אהבת השי"ת, לכן לא כתיב רק בבן צאן זכר לאילו של יצחק הבא תמורת יצחק, ולכן לא נזכר בבן בקר בהדיא, דגם אלה תשכחנה זה מעשה העגל אשר עשו שור אוכל עשב ואינו צפון לפניו.