משך חכמה
ואם מן העוף עולה קרבנו וכו'. בתו"כ והלא דין הוא ומה עולה שלא כשרה לבוא נקיבות כזכרים, כשרה לבוא מן העוף, שלמים שכשרו לבוא נקבות כזכרים, א"ד שיכשרו לבוא מן העוף כו' אר"י ומה אם נקבות שבבהמה שלא כשרו לבוא עולה כשרו שלמים כו'. פירוש, דר"י סבר כהך תנא לקמן פ' אמור פ' ז' דבן נח אינו מביא אלא עולה בלבד ולא שלמים ודלא כר"ע, א"כ שפיר אמר דקו"ח דר"ש אינו, דמצי למפרך דמה לעולה שכן ריבה במקרבים דבן נח מביא עולה ולכך רבה בקרבין עופות, אבל שלמים שלא ריבה במקרבין דאינו מביאן בן נח, ה"ה דמיעט בקרבין דאינו מביא עופות, ולכן עביד הקו"ח נקבות שבעוף מנקבות שבבהמה דחזינין שנקבות מרובין בשלמים כש"כ עופות נקבות שראוין לשלמים, ותו לא מצי פריך הך פירכא. ואולם עדיין יש למיפרך פירכא אחרת על קו"ח דר"ש דעולה באה מן העוף שרבה במקרבין בנדבת צבור לא כן בשלמים שמיעט במקרבין בנדבת ציבור לכך אינו בא מן העוף ועיין לקמן פסקא ח' סברא כזו, מ"מ מסתבר כפירוש הראשון דמה שריבה במקרבין אף בעופות שבן נח מביא מהן. משא"כ לפירוש שני מה שרבה במקרבין בצבור אינו בעוף ודו"ק.
משך חכמה
ושם מן העוף ולא כל העוף לפי שנאמר זכר תמים בבקר בכשבים ובעזים. עיין קרבן אהרן. ונעלם ממנו לקמן אמור פרשה ז' פסקא ב' דמפורש כרש"י עיי"ש.