אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
או יובן בס"ד דתלוי הא בהא והוא דידוע דבזמן שאין ב"המק קיים עסק התורה יהיה במקום קרבנות כמ"ש זאת התורה לעולה וכו' כל הקורא בפ' עולה כאלו הקריב עולה וכו' ולכן שפיר תלה הקרבנות בקבלת התורה. או יובן בס"ד דידוע דהקרבנות מועילים מכח שיש לישראל דין בנים כמ"ש אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה ולכן שפיר תלה הקרבנות בקבלת התורה שהיא מדין בנים:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואם מן העוף עולה קרבנו לה' והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח והסיר את מדאתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן. יובן בס"ד דרך רמז כי הנה יש לו לאדם בעולם הזה לתקן ולברר את ניצוצי הקדושה אשר נפלו קודם חטא אד"הר בשביל שלא יכלו לסבול אור העליון המשפיע בם וכמ"ש בס"ד לעיל בהפטרת ח"ש וגם מה שנתערב עוד הטוב ברע בחטא אד"הר וזה תכלית ביאת האדם לעו"הז ואמנם אם זה האדם שבא לעו"הז לתקן ונמצא מקלקל שלא די שלא תקן אלא גם חטא ופגם מחדש ושלט בו היצ"הר וישב ממנו שבי הנה זה נמצא עליו ב' מיני בירור ותקון והוא הא' הוא תקון ובירור ניצוצי הקדושה הראשונים והב' בירור ניצוצי הקדושה אשר נתערבו ברע מחדש ע"י מעשיו הרעים וא"כ אם זה רוצה לתקן הנה תחלה צריך לתקן החדשים ואח"כ הישנים. ובזה יובן ואם מן העוף עולה קרבנו לה' העוף רמז לניצוצי הקדושה הראשונים אשר המה עייפים ויגעים מסיבת התערבותם ברע זה כמה שנים ולא נשלם תיקונם ובירורם וזה מן העוף מלשון עיף ויגע והכוונה אם זה נתן לב להיות מן העוף עולה קרבנו לה' ר"ל שרוצה לברר ולהעלות ניצוצי הקדושה והקריב מן התורים מלשון ויתורו את ארץ כנען וכן מן התרים את הארץ והוא רמז ליצה"ר וגונדא דיליה שהם תמיד מערימים באדם ומרגילים אותו כל יום ויום כדי למצוא לו פתח כדי להחטיאו ולכן הם נקראים תורים כלומר מרגלים שעושים מעשה מרגלים שיבואו לרגל העיר כדי לידע איך ללכדה שכן הם עושים כל יום באדם שהוא דוגמת העיר ובמ"ש שלמה הע"ה עיר קטנה ואנשים בה מעט. גם בני היונה ג"כ רמז לקליפות ולסט"א הקשה יותר שהם כל יום עושקים האדם וחוטפים ממנו ניצוצי קדושה וקראם בני היונה מלשון העיר היונה הכתוב בצפניה ג' שהוא מלשון והאכלתי את מונייך ע"ש והכוונה שתחלה צריך להקריב ניצוצי הקדושה שנשבו מחדש על ידו ומכחו והם עשוקים ביד הסט"א וצריך לברר אותם מהם ולהקריבם ולהעלותם לה' ולז"א והקריב מן התורים אלו יצ"הר וגונדא דיליה שהם כחות הסט"א או מן בני היונה כנז"ל שהוא רמז לכחות סט"א שהם קשים יותר כי ידוע שיש קליפה גדולה ויש קליפה קטנה ולכן חלקם לשתים מן התורים או מן בני היונה והמשמעות הכל שוה דהכל קאי על כחות הסט"א שהם היצ"הר וגונדא דיליה והענין הוא שצריך האדם לשים עין לתקן תחלה מה שקלקל הוא מחדש להציל נ"הק מיד הסט"א ולהוציא בלעם מפיהם ואח"ך ישים לב לברר נ"הק הראשונים אשר הם עייפים זה כמה שנים:
רקנאטי על התורה
ואם מן העוף עולה קרבנו ליי' והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו. כבר ידעת מה שאמרו רז"ל בחולין כשר בתורים פסול בבני יונה כשר בבני יונה פסול בתורים. הטעם הוא כי הם שני הפכים זה יסודו מים וזה יסודו אש. ואמר תחילת הציהוב שבזה ושבזה פסול כי בתורים הם קטנים וביונים הם גדולים: