Parshanut על ויקרא 1:3

משך חכמה

תמים יקריבנו. בתו"כ ר"י אומר תמים יקריבנו יבקרנו ויקריבנו אר"י שמעתי בשוחט תמיד שאינו מבוקר בשבת חייב חטאת ויביא תמיד אחר. הנה כפי הנראה בעולת נדבה דמיירי ביה קרא ליכא למ"ד דביקור מעכב ומאי שייך הך דתמיד הכא, וכפי הנראה מיירי בשוחט ונמצא בעל מום דלא הוי כאנוס, דנימא דאין צריך לחוש לכך והוה אנוס קמ"ל, דמצוה לכתחילה לבקרו וכי לא ביקר שוגג הוא וחייב. ובפסחים ע"א ע"ב השוחט בע"מ חייב, דשוגג הוא ולא אנוס דהו"ל לבקוריה, רש"י. וזה באמת ידענא דמדחששה התורה לבקרו שמא יש בו מום תו כי לא ביקר וסבר שהוא מבוקר הוה כמו סמוך לוסתה ולא ידע דאסור סמוך לוסתה, אבל אם לא חשה התורה לבקרו תו הוה כמו שלא בשעת וסתה ופטור. ויש להאריך. וכבר דברו האחרונים מסוגיא דפסחים צ"ה ורמב"ם השמיטה, אבל מהך תו"כ דמייתי לה גם גבי עולות נדבה ראיה חזקה דבקור אינו מעכב בתמיד ג"כ ועיין טו"א ואכמ"ל ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy