משך חכמה
ורחצו במים. בתו"כ. הקיש רחיצתה לרחיצתו מה רחיצתו בנקיות כו' מה רחיצתו במ' סאה. וכן למד לעיל מקרא דוכבס בגדיו ורחץ בשרו במים דחציצה איכא בבגדים. ובזה מיתרצא מה דדריש הגמרא בסוכה ורחץ במים את בשרו מאת בשרו שהוא סימן הפעול שזה מורה עצם בשרו בלא שום דבר החוצץ בין המים לבשר, והקשו בתוספות דכיון דרובו המקפיד חוצץ הלכה למ"מ א"כ קרא למה לי וכיוצא בזה הקשו בגמרא נזיר דף כ"ה ל"ל קרא הילכתא גמירי לה כל שבחטאת מתה, אך לפ"ז א"ש, דבמכות דף י"א אמר דפליגי תנאי בס"ת שתפרו בפשתן, ר"מ ור"י, דמ"ס דכי איתקוש לתפילין למאי דכתיב בקרא, למאי דילפינן מהלמ"מ, כמו לתופרו בגידין לא איתקוש, וא"כ הכא אי לא הוה כתיב חציצה בקרא רק הוי ילפינן מהלכה לא הוי מקשינן רחיצתה לרחיצתו על חציצה וכן בכבוס בגדים לא הוי ידעינן חציצה ולכך לא מייתי בתו"כ הך דרשא דחציצה, משום דאיהו סבר דלהלכותיהן נמי איתקוש, וא"כ קרא למה לי, מהלכה ידענא, ואולי ר' יהודא סבר כן וסתם ספרא ר' יהודא. ויש להאריך בזה. וקראי דורחץ במים את כל בשרו בפ' אחרי דכתיבא בכה"ג, לכן לא ידענו באשה וצריך להקיש אשה לאיש. ודו"ק היטב.