Parshanut על ויקרא 19:19

ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך. הוא מדבר על הבגד, שלא יעלה, ולא כתב לא תעלה. הוא מבואר עפ"י דברי תוספתא במכות, הביאה רמב"ם דאם מלביש אדם לחברו ושניהן מזידין הלובש לוקה, ואם היה הנלבש שוגג לוקה המלבישו, יעו"ש, א"ש, דכאן מדבר שאין הלובש יודע שהוא כלאים ואינו ניכר בו צורת הצמר או הפשתים, רק שמעורב בהבגד חוטין ואינו ידוע מי הם, והוא כלאים, בזה חייב המעלה עליו יהי' אחר ולא יעלה, פירוש, כל המעלין עליו, לכן כתב בגד כלאים, שהוא מעורב צמר ופשתים ואינו יודע, רק המעליהן חייב הוא ולוקה, ולכן סמכי' לשדך לא תזרע כלאים, שהזרעים מעורבבים ואינם נכרים. אבל בפ' תצא כתוב לא תלבש שעטנז, דוקא הלובש (לא המלביש) הוא לבדו לוקה וזה כשידוע אליו שהוא של כלאים וניכר, לכן כתוב צמר ופשתים יחדיו, שרואין הכל שהוא צמר ופשתים יחד, ולכן סמכי' ללא תחרוש בשור כו', שהכל רואין שהן מינים נפרדים. ודו"ק.