Parshanut על ויקרא 19:22

וכפר עליו הכהן כו' על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. נראה דלפי מה שדריש התו"כ לעיל בויקרא פרשת חטאת וכפר עליו, שהכהן מכפר על עצמו, וה"נ כונתו, שהכהן מתכפר ע"י עצמו. ובכהן הרי בין שפחה, בין גיורת או משוחררת לוקה משום זונה, וקמ"ל, שזה בודאי אין המלקות פוטרו מקרבן, לבד מה שבארתי בחידושי לשבועות, דלא אמרינין כדי רשעתו בקרבן, עוד לא שייך כאן, דמלקות מתחייב בהערה וקרבן לא מחייב רק בגמר ביאה, רק זה קמ"ל, דאין הקרבן פוטרו מן המלקות, לכן אמר וכפר עליו הכהן היינו ע"י עצמו כו' ונסלח לו מחטאתו אשר חטא מחטאתו ולא כל חטאתו. שעדיין מחויב הוא מלקות משום זונה. ונכון ע"ד דרש ודו"ק. ובזה היה מיושב התו"כ מחטאתו כו' לרבות מזיד כשוגג. עיי"ש ותבין.