פירוש על ויקרא 19:22

ונסלח לו מחטאתו וסמיך לי' וכי תבאו אל הארץ לומר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון:

ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג (ספרא):

מחטאתו אשר חטא לרבות את המזיד כשוגג. בת"כ ומייתי לה בפ"ד מחוסרי כפרה ופרש"י לעשות מזיד כשוגג שיביא קרבן על המזיד דהאי קרא יתירא הוא דהא לעיל מיניה כתיב על חטאתו אשר חטא ונסלח לו למה חזר וכתב עוד מחטאתו אשר חטא לומר לך שאף המזיד מביא קרבן כמו השוגג ויש לתמוה שבפ' ד' מחוסרי כפרה פריך תלמודא והא קרא כי כתיב במזיד כתיב דלעיל מיניה כתי' בקורת תהיה והיינו מלקות ואין מלקות אלא במזיד אלמא במזיד עסקינן ועליה קאמר והבי' את אשמו ומשני אלא אימא לעשות שוגג כמזיד פירוש שהוא שוגג והיא מזידה דהא תניא בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן והאשה אינה לוקה אלא כשהיא מזידה דאין מלקות אלא במזיד מהו דתימא דוקא כשהיא שוגגת והוא מזיד דמיירי ביה קרא הוא מביא קרבן אבל כשהוא שוגג והיא מזידה אף על פי שהיא לוקה הוא אינו מביא קרבן קמ"ל יתורא דמחטאתו אשר חטא לעשות שוגג כמזיד וא"כ רש"י ז"ל היאך תפס הגירסא הראשונה הדחוייה: