Parshanut על ויקרא 22:13

תו"כ אלמנה וגרושה גרושה מה ת"ל כו' גרושה שהיא אסורה לכהן הדיוט יהא זרעו ממנה ממזר. פירוש דהוי אמינא, דגרע מחייבי לאוין, דלשיטת רבינו משה לא לקי בכל חייבי לאוין בביאה בלא קדושין לחודא ובכהן גדול דלקי אם בעל אותה ולא קדש משום לא יחלל הו"א, דגם ממזר הוא עושה, לכן קמ"ל, דרק חללים עושה. וזה כדעת ההמ"ג בזה דכהן גדול לוקה אכולהו בביאה לבד יעו"ש.

ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה כו'. אמרו דעונש שנושא בת כהן. ואמרו שם דבת"ח ניחא ליה לאהרן, יעו"ש, דלדבק בזרעיה. ואמר שם דרב אידי ב"א נסיב כהנתא ונפקו מיני' כו' דסמיכי ר' יהושע בר אידי. ולכן כי חלש רב כהנא שדרוהו רבנן לרב יהושע ברי' דרב אידי, דשמא מת על שנשא כהנתא, לכן שלחו אותו להראות, דבת"ח ניחא לאהרן ושבח לו, יעוין ריש פסחים. ולכן רמי ב"ח, דנסיב ברתא דרב חסדא, בת כהן שכיב על דלא אזמן לרב מנשה ב"ת, דכיון דהיה מחשב את ר' מנשה לעם הארץ, תו לא חשיב גם הוא ת"ח להדבק בזרעיה דאהרן. יעוין זבחים דף צ"ה ע"ב ודו"ק היטב.