Parshanut על ויקרא 24:19

כן יעשה כו' כן ינתן בו וכו'. לפי הקבלה, שהוא תשלומי ממון צריך להבין מדוע לא כתב החיוב על האדם עצמו כמו שכתוב אצל בהמה ישלמנה, שהוא חיוב על גוף האדם לשלם ממה שיש לו, כן חייב לשלם החבלה שחבל בחבירו. ומכאן עד מוכיח כשיטת רבינו משה והיא שיטת רבו הר"י בן מיגש, דפגם, הוא נזק, אין משלם אם הודה בלא עדים, רק אם יש עדים שיצא חבול מביתו, יעוין פ"ה מהלכות חובל ומזיק, וכיון דלא רמי עליה תשלומין ע"י הודאתו בפני ב"ד בלא עדים לא רמיא עליה תשלומין, רק על ב"ד מוטל לגבות הימנו ע"י העדים, לבד שבת ורפוי, שהוא ממון ומשלם בהודאתו כתבה כן ינתן כו', דרק לב"ד אזהר רחמנא, רק שבתו יתן ורפא ירפא חיוב על גוף האדם בעצמו. וזה דיוק נפלא מורה על אמיתת שיטת רבינו. ודו"ק.