משך חכמה
ואם זבח שלמים קרבנו. בכל המינים נאמר ריח ניחוח רק בכשב הוא מקריב לא נאמר ריח ניחוח. והטעם משום דבעולה כתיב יקריב אותו לרצונו, אבל בשלמים שהיו אסורין לאכול בשר תאוה במדבר רק שלמים לבד לא היה הקדש לרצונו רק שיאכל בשר ולכן כתיב בלשון צוי ובקשה בפרשת קדושים וכי תזבחו זבח שלמים לרצונכם תזבחוהו, כיון שעל כרחך אתה מקדישו זבח אותו לרצון בלב גמור, ולכן לא כתיב ריח ניחוח דריח מורה על הרצון דמתקבל ברעוא קדם ד', משום דבפר ועז אין הפסד לאדם המקריב שהבשר אוכל, והחלב בלא זה אסור לאכול, ואי משום חזה ושוק הלא בחולין צריך ליתן זרוע ולחיים כו', אבל בכשב מפסיד האליה שמותרת לאכילה ומקריבה לגבוה ואולי חס עליה ואין רצונו שלם בדבר לכן לא כתיב ריח ניחוח. ולכן בכל המנחות כתוב ריח ניחוח לבד במנחת בכורים לא כתוב ריח ניחוח, מפני שהיא חובה ובאה להתיר חדש ואולי אינם מקריבים רק להתיר החדש ודו"ק. והיא של שעורים שאינו מאכל אדם.