משך חכמה
לחם אשה לד'. נאמר לחם בכבשים ובעזים ולא בבקר. נראה לי כי בעצם שם לחם נאמר על קרבנות שזמנן קבוע וכמו שכתוב בראש פרשת הקרבנות בפנחס את קרבני לחמי לאשי תשמרו כו' וכן מפרש בתו"כ ומיד בן נכר לא תקריבו לחם אלקיהם דקאי על הקרבנות שזמנן קבוע. והנה מפרש בירושלמי פרק ת"נ דקרא דואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים קאי על פסח ששחטו שלא בזמנו, ובזבחים ט' מוקי לה במותר פסח, שבאמת פסחים לכל ישראל היה לאלפים ונשתיירו הרבה, לכן כתוב לחם להורות דהוא מדברים שהן לחם, והם מקרבנות שחובה על ישראל להביא בזמנו ודין זמנן יש להן להקטרה, ולכן לא כתיב בבקר להורות זה דפסח אינו בא מן הבקר. והא דכתיב וזבחת כו' פסח צאן ובקר הוא על חגיגה כפירוש רז"ל. וגבי בעל מום בפרשת אמור כי כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן כו' אשי ד', זה קרבנות שאין זמנן קבוע, את לחם אלקיו לא יגש כו', פירוש אף בתמידין וכל קרבנות צבור, שלא הותר בעל מום כמו שהותר טומאה בציבור ופשוט. וכתוב אהרן הכהן שהוא בכהונתו גרם לזרעו שאף שאינן כהנים שהן בע"מ קבועין מתחילת ברייתן אוכלים בקדשים. ופשוט. ודו"ק.