משך חכמה
ואם עז קרבנו. הנה בשור וכבש נזכר זבח השלמים ובעז לא. ונראה משום דבשור וכשב מצאנו שנזכר שהיו שלמי צבור כבשים לעצרת ושור ואיל לשלמים ביום המלואים, ובעז לא מצאנו שיהא שלמי צבור וזה שאמר זבח השלמים לצבור. ויתכן עוד דשור ראוי לעבודה ואיל לגיזתו ולכך ניכר שמקריבו לזבח השלמים, אבל עז דלא בר גיזה הוא (חולין קל"ז) וכיון שבשר תאוה נאסר ודאי מקריבו לאכילה ולא ניכר שמכוון לקרבן ודו"ק.