Parshanut על שמות 12:36

וד' נתן את חן העם הזה בעיני מצרים. למעלה כתוב ויתן ד' את חן העם כו' מבואר ע"פ הא דאמרו בפ' חלק שגביהה בן פסיסא השיב למצרים בפני אלכסנדרוס שיתנו לנו שכר עבודה של ששים רבוא כו' ונצחן בדין ובירושלמי ריש סנהדרין אמר כל מקום שנאמר וד' הוא ובית דינו לכן אמר שגם בית דינו הסכימו ע"ז שהיה להם שכר עבודה ופשוט.

וינצלו את מצרים, במכילתא, מלמד שע"ז שלהם נתכת ובטלה וכו'. לפום מה דקיי"ל שברי ע"ז שנשתברו מאליה מותרין וצריך לבטל, וקיי"ל דלא פלח לא מבטל, אבל מאן דפלח מבטל אפילו זה עובד לפעור וזה עובד למרקוליס וכמפורש בע"ז דף ס"ד ס"ה, ולכך נשתייר בעל צפון להטעותן שיהיו עובדים לבעל צפון ויהיו יכולים לבטל כדאמר בגמרא וא"כ היה שיור הבעל צפון תועלת לביזת מצרים ודו"ק.