Parshanut על שמות 13:11

והיה כי יביאך כו' ונתנה לך וכו' והיה כי ישאלך בנך מחר וכו' פירוש אחרי הביאה והנתינה שהוא הכיבוש אז יאמרו מחר הרי אינו תיכף כשתבואו וינתן לך, וזה מבואר מאוד כר' שמעון דחובות שקבוע להם זמן הי' קרב בבמה גדולה בעת היתר הבמות וחובות שאין קבוע להם זמן לא היה קרב בבמה גדולה ג"כ ולכן פסח הקריבו תיכף בגלגל טרם כיבוש הארץ. ולכן כתוב לעיל והיה כי יביאך ועבדת כו' על עבודת הפסח, אבל בכור ומעשר דהוי חובה שאין קבוע להם זמן לא קרבו בבמה גדולה עד שילה וזה לכשיבוא הארון לשילה ויהיה אוהל מועד ונאסרו הבמות ואז יקריבו הבכורות דהם חובה שאין קבוע להם זמן למחר ישאלו כשיקריבו את הבכורות מה העבודה הזאת לכם, וחכמים ג"כ סברי דלא קרבו ליחיד אלא עולה ושלמים ובכור קרבן יחיד הוי ודו"ק.