Parshanut על שמות 16:33

והנח אותו לפני ד' וכו' כאשר צוה ד' אל משה ויניחהו אהרן וכו' הקושי מבואר, ויתכן שמרמז שכל זמן שיהיה משה יהיה המן כי מן ירד בזכות משה, כמו שארז"ל בתענית וזה שצוה ד' אל משה, שלמשה ירד המן. או יתכן שבדברי ד' לא נאמר רק שיהיו למשמרת ולא כתיב שיהיה לפני ד' רק דבכריתות והוריות יליף משמרת ממשמרת דגבי מטה אהרן שם בפרשת קרח כתיב שד' צוה אותו למשמרת לפני העדות, ואולי הוי יליף משה מהך גז"ש, ומה שלא אמר השם כאן לפני העדות, משום שלא נעשה עדיין הארון, ולכן אמר משה אל אהרן קח צנצנת כו' והנח אותו לפני ד' למשמרת כו' כאשר צוה ד' אל משה, פירוש כמו שצוה במטה אהרן אל משה שמשה יניח אותו לפני העדות בעצמו, כן כאן יניח אהרן לפני העדות צנצנת המן. ומה דאמר אל משה, היינו כהצווי שהיה למשה בעצמו, שיעשה בעצמו היינו מטה אהרן, וזה נאות יותר לפי מה דאיתא במסורה כל צווים באת לבר מן אחד כאשר צוה ד' אל משה, היינו להוראה הנ"ל שכתבתי שמשה בעצמו נצטווה לעשות, ועיין רש"י כי תשא כה אמר שימו איש חרבו על יריכו. עיין שם דוגמתו, ודו"ק.