Parshanut על שמות 19:13

לא תגע בו יד. פירוש, לא תעלה על דעתך שימות שיומשך הנשמה למקור המקורין וכמו נדב ואביהוא, ולכן אמר כו' אם בהמה אם איש בגדר אחד ואופן אחד בלא הבדל ודו"ק.

לא תגע בו יד. הנה מצאנו יד ד' על נבואה וזה ע"פ גדר במקום שהיה חסר הכנה כראוי להנבואה כמו באליהו וישן ויגע כו' כו' שהי' צריך ליגע בו וביחזקאל שראה כבוד השי"ת בכפר הוא בחוצה לארץ מקום שאינו מוכן לנבואה כתוב יד ד' לכן אמר שלא יעלה על הדעת שבעת התגלות כבוד הש"י לכל המון ישראל ומקום שירד הש"י וכל קדושיו עמו אז גם על מי שאינו מוכן אם יגע בהר תנוח עליו הרוח לכן השמרו ונגע כו' לא תגע בו יד שלא ינוח על העולה הרוח הנבואה רק סקל יסקל כו' ודו"ק.

במשוך היובל המה יעלו בהר, מה שאמר ההיתר תיכף (והיתר דלכו לאהליכם אמר בסוף) משום שלמדה תורה ד"א שלא יסיים בדבר רע שכתוב לא יחיה וזה שכוונו חז"ל דבאמת כל עיקר הדת היה כדי לעקור מלבות בנ"י עניני ע"ז ולהראות להם כי לא ראו כל תמונה, וכמו שהארכתי לעיל כי אין קדושה בשום נברא רק להבורא יתברך, וזה שאמר שלא תדמו כי ההר הוא ענין קדוש ובסיבתו נגלה השם עליו, לא כן בני ישראל, כי במשוך היובל וכו' יעלו בהר והוא מעון חיות ובהמות, רק כ"ז שהשכינה עליו הוא קדוש מסיבת קדושת הבורא ית"ש, לכן אמר כי לא המקום מכבד כו' אלא האדם מכבד את מקומו כו' וזה רעיון נכבד. ולכן בבית עולמים שקדושתן לעולם לכן שלא ידמו שיש קדושה בעצם הבנין לכן מותרים ליגע כל הטמאים אף טמאי מתים מאחוריו וכמו שדרשו בתו"כ פ' תזריע מלא תבוא דמאחוריו מותרין ליגע בו כל הטמאים להראות דרק ממי ששכן שמו בתוך הבית הזה אתה ירא ובפנים ממנו קודש לא מאחוריו ודו"ק שפנים הלוחות והעדות ומשכן הכבוד.