Parshanut על שמות 19:12

הגבלת את העם סביב לאמור הענין דהכבוד האלקי והנבואה היה עד מקום שישראל עומדים גד ההר, וכמו שאמר פנים בפנים דבר ד' עמכם בהר. וכמו שבעזרה אמר בתורת כהנים שמותר בנגיעה ואסור בביאה משום דהכתלים הם חוצצים בין משכן ד' לחוצה, כן כאן היו ישראל המחיצות החוצצים בין גלוי כבוד אלקים לזולתו, ולכן ההר היה אסור בנגיעה שלא כלתה מקום הכבוד מן ההר, ולכן אמר כי הכבוד יש לו גבול ומה גבולו זה העם סביב, וזה והגבלת במה את העם עם העם סביב, שהם יהיו המגבילים לכן השמרו לכם כו' ונגוע בקצהו כו'. ויאמר ד' כו' העד בעם פן יהרסו אל ד' לראות זהו על ההבטה הנבואית יותר מכח אלקי השופע עליהם שיעמיקו להביט אל דברים שכיסה עתיק יומין ויאמר משה כו' לא יוכל העם לעלות למעלה נבואה כזו כו' הגבל את ההר וקדשתו כו' לך רד ועלית, פירש שלא תדמה כי הכבוד והגלוי יהיה רחוק ממקום ישראל לא כן כי פנים בפנים ידבר עמהם והגלוי יהיה סופו עד מקום שעומדים העם והם יהיו המחיצות למקום הכבוד וההר הוא כמו ההיכל ואצל העם הוא כמו עזרה וכמו שאמרו במנחות שקדושת ההיכל אינו רק כשנכנס דרך עזרה, כן קדושת ההר אינו רק למי שנכנס דרך מקום שעומדים העם לכן לך רד ועלית כו', כי אז תחול הקדושה עליך ביתר שאת, והכהנים והעם אל יהרסו כו' ובמנחות דף כ"ז הוא אצל הנכנס לבית הכפורת דממעט דרך משופש אפילו בדרך ביאה כמוש"פ בתוס' שם יעוי"ש ודו"ק.