תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Parshanut על שמות 4:3

משך חכמה

השליכהו ארצה כו'. הנה רמז לו כי יכה את פרעה כאשר שם הנחש למטה כי פרעה נקרא נחש בריח, ושנית כי ישראל אשר הם משחתים בדיעות אשר היו עובדי ע"ז יתהוו מאושרים ויזדככו במעלתם כבריאות הבשר המצורע אשר בשינוי רצון השי"ת יתהוו גוי קדוש עם ד' ומה שמכניסם לארץ אחרת ואינו נותן להם גדולה במצרים. או שאינו הורג את המצרים ומורישם מפניהם לזה אמר כי כמימי היאור אשר בשנוי מקום יהיו לדם ביבשת. כן העם הישראלי ראוי לסגולה במקום מחצבתם מקום אשר הוא הורתם ומסוגל לנשמתם אשר הוא תחת השגחת השי"ת לבד כידוע דברי רז"ל בזה ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא