צוואת הריב"ש
ידבק מחשבתו למעלה ולא יאכל ולא ישתה יותר מדאי ולא יענג עצמו רק כדי (רק שישתדל בכל ענינם) להבריא עצמו. ולא יסתכל כלל בעניני עוה"ז ולא יחשוב בהם כלל. כדי להפריד את עצמו מהגשמיות כי בהסתכלותו בעוה"ז מגשם עצמו. וארז"ל ראי' מביאה לידי זכירה ולידי תאוה. וכתיב בעץ הדעת נחמד למראה וטוב למאכל שמחמת הראי' הוא נחמד. ויחשוב שהוא מבני עולם העליון ולא יהיו חשובין בעיניו כל ב"א הדרים בעוהז"ה כי כל העולם כולו הוא כגרגיר חרדל נגד העולם העליון. ויהי' שוה בעיניו אם יאהבוהו או ישנאוהו כי אהבתם ושנאתם אין כלום. וכן לא ישגיח כלל על תאוות גופו המטונף שהיא צרעת משכא דחוויא: