ציטוטים על בראשית יב:א

לך לך מארצך וכו'. היינו שצריך כ"א לראות לעשות הליכה לעצמו לכל דבר שבקדושה הנצרך לו. ולא להיות ח"ו משועבד לשום דבר שבעולם רק לשעבד א"ע להקב"ה כמ"ש חז"ל אם אין אני לי מי לי. ואל יסמוך עצמו ח"ו על חבירו. הגם שכל ישראל ערבים זה לזה. היינו שהם מעורבים זה בזה ויאמר הרי יש לי חלק במצות שעשה חבירי. ח"ו. רק שצריך כ"א לייגע עצמו בתורה ולא להיות ח"ו עומד רק צריך לילך בכל יום מדרגא לדרגא ולא יעמוד במדרגה אחת ח"ו. וכמו שאמר א"א זצוק"ל על זה דאיתא בגמרא. אכל ועמד שתה ועמד כו' הרי זה מתחייב בנפשו. רק האדם מחוייב לילך תמיד מעלה מעלה. וזהו כוונת הכתוב לך לך מארצך. היינו מהארציות שלך. וממולדתך. היינו שיש דברים שההולדה מקלקל וכו'. רק אל הארץ אשר אראך ואז ואעשך לגוי גדול:

או יאמר "לך לך". נ"ל ע"ד הרמז, שצריך האדם לחקור ולדרוש ולחפש תמיד לראות רוממות אל מכל דבר אשר יראו עיניו, ועל ידי זה יזכה שיתן לו השי"ת שכל ובינה להבין ולהשכיל בעולמות העליונים, ואופן אשר יגיע למדריגה הנ"ל להסתכל ברוממות אל, צריך האדם מקודם לתקן את מידותיו, כי השי"ת ב"ה ברא את האדם בכל מיני מידות, וכל מדה ומדה שבאדם יש צד וחלק באותה מדה אל הקדושה, וכן להיפך לרע ח"ו כידוע, וצריך האדם לשבר עצמו בבחירתו להפך את המדות רק אל הקדושה לבדה, ואז יזכה להבין ולהסתכל ברוממות אל, והשי"ת ב"ה פותח לו מעיינות החכמה להשיגו ולהשכילו בכל פעם בשכל עליון יותר ויותר מה שלא ראו עיני שכלו מעולם.

או יאמר "לך לך כו׳", דהנה באדם הראשון כתיב "מכל עץ הגן אכול תאכל", קשה למה ציוה להם מה שיאכלו, כי 'אכול תאכל' הוא לשון ציווי, ועוד הרי מתחילה נאמר "מכל עץ הגן כו׳", משמע גם מעץ החיים יאכלו, ומה טעם אח"כ כשאכלו מעץ הדעת טוב ורע נאסר להם לאכול מעץ החיים.