ציטוטים על דברים ה:ד

פנים בפנים דיבר ה' עמכם כו' במד' הרב נותן והתלמיד מקבל כו' ע"ש. פי' כי הקב"ה נותן התורה ונותן ג"כ כח בישראל לקבל התורה כי הכל ממנו הוא. והכנת בני ישראל אל התורה הוא חסד בפ"ע שזכו בנ"י להיות מכוון פנים בפנים לקבל הדברות. וזהו הי' ע"י משה רבינו ע"ה כמ"ש אנכי עומד בין ה' וביניכם. וזה מתעורר בכל שנה ג"כ כמ"ש עומד ולא כתיב עמדתי. וזהו ג"כ תנופת שתי הלחם. לחם מן השמים ומן הארץ. בחי' תורה שבכתב ושבע"פ. פירוש הנתינה והקבלה שניהם מתעוררין בחג הזה:

פנים בפנים דיבר ה' עמכם בפסיקתא יש שהרב מלמד והתלמיד אינו רוצה התלמיד רוצה והרב אינו רוצה ברם הכא שניהם רוצין כו'. פי' שמלבד מה שנתן לנו השי"ת התורה נתן ג"כ כח והכנה בנפשות בני ישראל להיות מקבלים התורה. ועל ב' אלו הבחי' מברכין שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו הוא הכנת בנ"י כנ"ל. וע"ז משבחין על שקרבנו לפני הר סיני לבד נתינת התורה דיינו. וזה ענין שתי הלחם על ב' מיני התקרבות הנ"ל. וחיי עולם נטע כו' כי כל חיות הבריאה הוא בתורה ובעת עשרת הדברות נמסר לבנ"י כל הנהגת הבריאה. ולכן נק' יום הביכורים כי עי"ז התיקון שנעשה אז שניתקן כל הבריאה בכח תורה ומצות שנתן השי"ת רמ"ח מצות עשה ושס"ה מל"ת שהוא עצות ותקונים בפרט על כל דבר. ועי"ז ניתקן כל העולם והכל תלוי באדם שהוא כולל כל הבריאה. ובתיקון עצמו מתקן כל הבריאה. ואיתא בעצרת יש ביטול יצה"ר לכן שתי לחם של חמץ. והענין הוא כי ודאי כמו שהוא עיקר בריאת אדם אם כי יש בו כח יצה"ר ג"כ מ"מ הוא נברא במעט כח באופן שמתבטל הוא לכחות הקדושה כמ"ש עשה האלקים כו' האדם ישר כו'. ונמצא ביום זה שנתבררו בנ"י והעמידו עצמם לפני הר סיני בלב ברור כמ"ש שיצאה נשמתן ע"י שהכירו באמת כח הבורא ית' כמ"ש אנכי ה' אלקיך שגילה להם כח אלקותו ית' והכיר כל אחד כח אלקות שנמצא בו וז"ש במדרש קול ה' בכחו לא נאמר רק בכח של כל אחד. ולכן נאמר בלשון יחיד שכל אחד הכיר כח אלקי ממעל שיש בו וממילא יש בו ביטול יצה"ר. וזה וחיי עולם נטע בתוכנו שכל החיות שבעולם תלוי בנפשות בני ישראל בכח התורה כנ"ל. ולכן נקרא יום הביכורים שנתחדש העולם ע"י התורה. כמ"ש בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית ופי' הרב מפרשיסחא ז"ל בטובו זו התורה שעל ידי התורה יש התחדשות בעולם. בפרט בעת נתינת התורה נתחדש וניתקן כל הבריאה בכח התורה לכן נקרא יום הביכורים כנ"ל. ואלה הדברים יש להעמיק בהם והמשכיל יבין:

כתיב פנים בפנים דיבר ה' עמכם כו' דאיתא יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. כי הפנימיות שבכל דבר טוב הוא רק שנתערב טו"ר ע"י החטא. ובשעת קבלת התורה שהי' חירות לגמרי נתברר הטוב הגנוז דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל כו' שגנזו לצדיקים. וגם דכ' טוב ה' לכל אל הכלל כמ"ש הקהל לי את העם כו' ונק' יום הקהל ויחן שם כאיש אחד כו' לכן נתגלה הפנימיות שנק' טוב כנ"ל. ותורה שנק' טוב. כמו כן פנימיות בנ"י הוא הוא טוב והוא תורה שבע"פ שכ' חיי עולם נטע בתוכנו. וזה בעצמו פי' אנכי ה' אלקיך הוא חלק אלקי ממעל שנגנז בכל איש ישראל. וכ' ה' עוזי ומעוזי והתורה נק' עוז. לכן גם כח תורה שבע"פ נקרא עוז ונקרא מעוזי שהשי"ת נתן עוז בעצם נפשות בנ"י. ולבד זה מוסיף תוקף ועוז לבנ"י תמיד. וזה פי' עוזי ומעוזי כלומר שעוז שיש בי ג"כ ממנו. וזה רמז שתי הלחם שמניפין אותן להראות שגם חלק בנ"י בבחי' תורה שבע"פ הוא מאתו ית'. וכ' וכל העם רואים את הקולות כו' ההר עשן וירא העם כו'. וקשה וירא השני מיותר. אכן י"ל שראו במאורות הללו שנתגלה להם (ראו) את עצמותם כמ"ש חז"ל פנים בפנים כו' כאספקלריא שכ"א רואה שם צורה שלו ע"ש. והוא פי' כמים הפנים לפנים כו'. כמו שמתגלה פנימיות האדם אל התורה כן מתגלה אליו פנימיות חלקו בתורה דיש לכל נפש ישראל חלק בתורה לכן נדמה התורה למים. ולכן יצאה נשמתן ע"י שראו כל אחד ברוה"ק את עצם נפשו למעלה. לכן וינועו שנתפעלו מאוד איך הם בעולם השפל וצורתם חקוקה למעלה. ובנ"י בקבלת התורה היו כמו נשמה היורדת בעוה"ז דמשביעין אותה תהי צדיק כן מושבעין ועומדין מהר סיני. וכמו שבע"כ הנשמה יורדת לעוה"ז כן התורה החזירה נשמתן בע"כ כי הם נתדבקו מרוב אהבה כמ"ש נפשי יצאה בדברו: