וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
בית אהרן
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. משה הוא בחי' הדעת כידוע. וזהו ויקהל משה את כל עד"ת. אותיות דע"ת. כי עיקר מלאכת המשכן בחכמה ובתבונה ובדעת. והראשית הוא מחכמה. דכתיב קודש ישראל לי"י ראשית תבואתו. ואח"כ נתפשט בבינה. ועיקר ההתפשטות הוא בדעת. כמ"ש ובדעת חדרים ימלאו וגו'. וזהו ויקהל וגו'. ובשלשה דברים אלו נבנה העולם וכן המשכן וכן לעתיד כמבואר במדרש:
שפת אמת
ויקהל משה כו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו' ששת ימים כו'. הקדים זה למשכן כי מלאכת המשכן הוא בכח הקהילה ואז נאמר ושכנתי בתוכם כמ"ש במדרש בתוכו לא נאמר אלא בתוכם ע"ש באלשיך תרומה. וקהילה זו הוא ענין השבת. ובזה שהגיד להם השבת בזה הקהיל אותם. גם נפרש אלה הדברים על הקהילה. שזה צוה ה' שיקהילו עצמם. וכ"ז הוא ענין אחד שהוא התרוממות כלל ישראל שגורם השראת השכינה שקראוהו חז"ל כנסת ישראל:
בית אהרן
אלה הדברים אשר צוה י"י לעשות אותם. וקשה הלא עיקר הצווי של שבת הוא שלא לעשות מלאכה בשבת. ומהו הפירוש לעשות אותם. ועוד מהו שאמר הכתוב ששת ימים תעשה מלאכה. מהו החיוב לעשות מלאכה בחול. ועוד מהו זה אשר מקודם מדבר התורה ממלאכת המשכן. ואח"כ משבת. ואח"כ עוד משבת ואח"כ עוד ממלאכת המשכן: