Quotation על תהילים 139:12

ואתם לא תצאו מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו' (ישעיה כו) ואומר הנני אליך הוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע [וגו'] (יחזקאל כא) ואומר והיה בעבור כבודי (שמות לג). (ואומר) ואתם לא תצאו וגו'. ללמדך כשתצא לדרך הכנס בכי טוב וצא בכי טוב. וכן אתה מוצא באבות הראשונים נהגו בדרך ארץ. וישכם אברהם בבקר (בראשית כב) וישכם יעקב בבקר (שם כח) וישכם משה בבקר (שמות לד) וישכם יהושע בבקר (יהושע ג׳:א׳) וישכם שמואל לקראת שאול בבקר (שמואל א' טו). והלא דברים קל וחומר, והלא אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם, נהגו בדרך ארץ – שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר תשת חשך ויהי לילה (תהלים קא) (ואומר הכפירים שואגים לטרף, ואומר תתן להם ילקוטון וגו'), ואומר תזרח השמש יאספון וגו'. מכאן ואילך יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (ואומר מה רבו מעשיך ה' וגו'). ועבר ה' לנגוף את מצרים וגו' רבי יהודה אומר, כמלך שהוא עובר ממקום למקום. וראה את הדם היה ר' ישמעאל אומר, והלא הכל גלוי וידוע לפניו שנאמר ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל ב׳:כ״ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהליס קל"ט) ומה תלמוד לומר וראה את הדם – אלא (לשכר) [בשכר] מצות שהם עושים הוא נגלה עליהם וחס עליהם. שנאמר ופסח ה' על הפתח ואין פסיחה אלא חייס, שבשמר כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים גנון והציל פסוח והמליט (ישעיהו ל״א:ה׳) וראה את הדם רואה הוא דם עקדתו של יצחק. שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כב) וכתיב וכהשחית ה' בעם ראה (דברי הימים א' כ"א) מה ראה – ראה דם עקדתו של יצחק, שנאמר אלהים יראה לו השה לעולה (בראשית כב). ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם – עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (ישעיה נט).

עוד נוכל לומר וישראל ישר לאל ויוכל לו לילה. הנה כבר דברנו מזה כי יש ישר הפוך וישר. כי באמת זאת צריך כל אדם לידע אשר הקב"ה ברא אורו ונותן בו כח ושכל שיעשה כל דבר שצריך לעשות הן רוחניות והן גשמיות וזה נקרא ישר ואם האדם ישים זאת אל לבו צריך לראות לתקן כל המדות ולייחד הכל להקב"ה גם דבר הרשות וזה נקרא הפוך ממטה למעלה וכשמייחד את העולם כולו למעלה אזי מוריד הקב"ה קדושתו וחיותו ואורו לזה העולם שזה נקרא ישר וזהו ישר והפוך וישר. והאבות הקדושים קיימו כל זאת עם כל הבחינות ותקנו כל העולמות ועשו ייחוד גמור. ומי המייחדם. יעקב אבינו. כי ידוע אברהם בחי' החסד. יצחק בחי' פחד. זהו שני קצוות רחוקות. ויעקב בחי' רחמים וייחד שני הקצוות. וזהו וישראל ישר לאל היינו שהשוה שני המדות כידוע אל בחי' החסד. ויוכל לו לילה. כי יש בחי' ליל. עד לא קבילת דכר נקרא ליל ומדקבילת דכר נקראת לילה. שומר מה מליל שומר מה מלילה. ויעקב אבינו תיקן הכל ועשה ייחוד הגמור ונקרא הכל לילה. וזהו שאנו מבקשים קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה. ולכאורה תמוה. אנו אומרים קרב יום ומהו לא יום רק האמת הוא כי בזה העולם (הזה) כל זמן שהעולם אינו בשלימות נקרא עולם הרכבה ומחמת זה הוכרח להיות הפסד בכל הדברים כי אחרי שכל דבר מורכב משני דברים וכשנתבטל צד אחד אזי בא לידי הפסד וכמ"כ בכל דבר יש יום ולילה היינו החושך והאור וכשבא לילה אזי בא האור לידי הפסד וכשהאיר אור הבוקר אזי יש הפסד להחושך. ומחמת זה ניכר האור. ובאמת אנו מצפים שיתבטל החושך לגמרי. עכ"ז יהיה ניכר האור הגדול בלי שום הפסד. למשל כשעומדי' לפניו שני אנשים חכם וטיפש. ומחמת שזה השני הוא טיפש נקרא זה חכם זהו אינו שלימות ועיקר השלימות שהוא חכם בעצם. והקב"ה נקרא חכם. מי כהחכם זה הקב"ה י"י בחכמה יסד ארץ לזה נקרא פשיטות לגמרי היינו רחמים פשוטים כי אם יש לו רחמנות על אדם אחד שהוא עני ביותר ויש לו עליו רחמנות זה נקרא הרכבה מאחר שהוא עני יש לו עליו רחמנות אבל רחמים פשוטים נקראים. שיש לו כל טוב והקב"ה. מעורר רחמנות ממדתו ית' שמו אל רחום זה נקרא רחמים פשוטים. ויעקב נקרא בחי' רחמים ועשה ייחוד בין שני הקצוות כידוע שנקרא ר"ח מי"ם זהו רחמים פשוטים. ויוכל לו לילה שקירב הכל ועשה בחי' לילה היינו הייחוד הגמור ואז ולילה כיום יאיר ולא יהיה שום הפסד כלל ויהיה ניכר האור הגנוז בלי שום מסך מבדיל ובלי שום הפסד. קרב יום שיתעלה אורו וטובו כ"כ לזה העולם אשר לא יוצרך לשום היפך ולא יהיה שום הפסד ויהיה העולם על מכונו: