Quotation_auto על איוב 21:15

צו את אהרן. קשר זאת הפרשה עם פרשה שלמעלה. פירשו במדרש השכם ואמרו שם. מה כתיב למעלה מן הענין והשיב את הגזלה אשר גזל. ואם עשית כן זאת תורת העולה. מה טעם כי אני השם שונא גזל בעולה. ד"א זאת תורת העולה. שהיא מעולה מכל הקרבנות. לפי שכל הקרבנות באין על חטא. והעולה אינה באה על חטא ועון. ולכן היא בראש הקרבנות דכתיב זאת התורה לעולה. דבר אחר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח. כל המעלה עצמו סופו ליפול באש. וכן מצינו בדור המבול שאמר מה שדי כי נעבדנו ונידונו באש. שהרתיח עליהם את התהום לשרוף רגליהם שהיו מכסים בהם מעינות תהום. דכתיב בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקומם. וכן פרעה אמר מי השם וגו'. ונידון באש. דכתיב ואש מתלקחת וגו'. וכן סדומיים דכתיב בהו הלא זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם. מה כתיב בהו וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. וכן סנחריב נתגאה ואמר מי בכל אלהי הארצות. מה כתיב ביה ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. ואמרו כמין שתי חוטי אש נכנסו בחוטמיהן ונשרפו מבפנים ונשארו בגדיהם. דכתיב ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש. איזהו כבודו של אדם זה מלבושו. וזה בזכות אביהם דכתיב ויקח שם ויפת את השמלה. רמזו בזה שלא היה להם נפשות שנקראו כבוד. אלא כבוד המלבוש שהוא כבוד חיצוני ולא כבוד פנימי. וכן מלכות אדום על שנתגאו. עתידים ליפול באש דכתיב ושלחתי אש בבצרה. היינו דכתיב זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה וכו'. רמזו בקשור הפ' שאין הקרבנות רצויין מצד עצמם. כי טוב לאדם שלא יחטא. משיחטא ויביא קרבן. כאומרו הנה שמוע מזבח טוב. ואמר וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח אשר אין יודעים לעשות רע. ואמרו בברכות בין טוב לרע אין מבחינין. קרבן מביאים לפני. לרמוז כי החוטא אלו ידע להבחין בין טוב לרע. לא היה חוטא צריך קרבן וזהו אשר אין יודעים לעשות רע. או יהיה כפי המפרשים שאמרו אשר אין יודעים לעשות רק רע. או יהיה פירושו אשר אין יודעים לעשות רע. לתקן הרע. כמו ובן הבקר אשר עשה. וכן לא עשה לרעהו רעה לא תקן בשביל רעהו הרע שעושה. או יהיה מן שם עשו דדי בתוליהן. וכן בכאן אין יודעין לעשות ולעכב ולכבוש הרע. ובפירוש קהלת הארכתי בו:

דבר אחר שפה אחת לאחד שהיה לו מרתף של יין פתח חבית ראשונה ומצאה חומץ שניה מצאה חומץ שלישית מצאה חומץ אמר הא מיסתיא דכולא בישא איזה מהן קשה זה שהוא אומר למלך או אני או את בפלטין או זה שהוא אומר למלך אני ולא את בפלטין הוי אומר זה שהוא אומר אני ולא את כך דור המבול אמרו מה שדי כי נעבדנו דור הפלגה אמרו לא כל הימנו לבור לו את העליונים וכו' אותן לא נשתייר מהן פליטה ואלו נשתייר מהן אלא דור המבול על ידי שהיו שטופין בגזל גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלו על ידי שהיו אוהבין זה לזה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתייר מהן פליטה. גדול השלום שאפילו ישראל יעבדו עבודת אלילים ושלום ביניהן כביכול אינו יכול לשלוט בהן שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו אבל משנחלקו מהו אומר חלק לבם עתה יאשמו . ויהי בנסעם מקדם למיתי מדינחא.

תנא משום רבי נחמיה קרוב למאה ושש עשרה שנה היתה האש מחזיק בה עצו לא נשרף ונחושתו לא ניתך א"ת דהוי גליד תני בשם רבי הושיעיא [כעובי דינר גרדינן היה בו אמר רשב"ל] אף מזבח הקטרת כן. אמר ר"ל כתיב ועשית מזבח מקטר קטרת המזבח היה מתקטר בקטרת. אמר רבי לוי נימוס קילוסין הוא שכל מי שמתגאה אינו נידון אלא באש שנאמר היא העולה על מוקדה. דור המבול על ידי שנתגאו ואמרו מה שדי כי נעבדנו לא נידונו אלא באש הה"ד בעת יזורבו נצמחו בחומו נדעכו ברותחין. אמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהיה הקב"ה מורידה עליהם היה מרתיח אותה. סדומיים על ידי שנתגאו ואמרו נעמוד ונשכח הרגל מבינותינו לא נדונו אלא באש הה"ר וי"י המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. פרעה על ידי שנתגאה ואמר מי י"י אשר אשמע בקולו לא נדון אלא באש הה"ד ויהי ברד ואש מתלקחת וגו'. סיסרא על ידי שנתגאה ואמר והוא לחץ את ישראל בחזקה בחרופין ובגדופין לא נדון אלא באש הה"ד מן שמים נלחמו וגו'. סנחריב על ידי שנתגאה ואמר מי כלאלקי הארצות לא נדון אלא באש הה"ד ותחת כבודו יקד וגו'. נבוכדנצר על ידי שנתגאה ואמר ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי לא נדון אלא באש הה"ד גובריא אלו די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל המון שביבא די נורא. ומלכות הרביעית על ידי שנתגאה ואמר מי לי בשמים לא נדונין אלא באש הה"ד חזה הוית עד די קטילת היותא והובד גזמה ויהיבת ליקדת אשא. אבל ישראל על ידי שנכזים ושפלים בעולם הזה יאן מתנחמים אלא באש הה"ד ואני אהיה לה נאם י"י חומת אש סביב לה: