Quotation_auto על אסתר 10:3

או נאמר שהאריך בכל זה. להורות שזאת הברכה היתה מוסכמת מהשם והנו נצב שם לברך העם. וזה לבחון מה שאמר איש האלהים. שהיה נביא האלהים ובנבואה היה אומר כל אלו הדברים. ולכן התחיל לסדר שבחו של מקום ואמר ה' מסיני בא וזרח משעיר ואתא מרבבות קדש. מסובב במלאכים להביא בימינו התורה לישראל. עד שמצד סדור שבחיו של מקום ירד השם ועמד אצל משה לברך את העם. עד שהיה מדבר עמו כאשר ידבר איש אל רעהו. ואומר כל קדושיו בידיך והם תוכו לרגליך וכו'. באופן שבזה אמר איך זאת הברכה היתה ראויה. אחר שהשם היה עומד שם ומברכתו יבורך כל גבר. ומה אומרים תורה צוה לנו משה. ולפי שמשה היה רועה נאמן. וידע לסדר דבריו על נכון ולסדר שבחיו של מקום לחבב את ישראל בעיני המקום. ראוי היה להיות מלך על ישראל. וזהו ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם. לרמוז שמלכותו היתה מוסכמת מצד כל העם. וזהו ויהי בישורון מלך. ולא כלל העם לבד. אלא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. ואמר זה לפי שהקנאה אינה אלא בגדולים כאומרו ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו. אע"פ שאני פירשתי שם שפירושו לגדולים שבאחיו כמו על כל רב ביתו. וכן פירוש ורוב בניו גדולת בניו. שהיו כולם גדולים במלכותו. וכן לרוב אחיו. וזהו להורות על מעלת מרדכי: