Quotation_auto על אסתר 2:14

ויהי כי ארכו לו שם הימים א"ר יוחנן חלום קשה נבואה קשה אבל שוטה אריכות ימים מבטלתן. נבואה קשה דכתיב יארכו הימים ואבד כל חזון אבל שוטה וכו' מיצחק ויהי כי ארכו לו שם הימים וירא והנה יצחק מצחק בשביל שהעלו ימים ארוכים היה עושה דבר זה. לא כך א"ר יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגונה דא"ר יוחנן אין תשמיש המטה אלא בלילה שנאמר בערב היא באה ובבקר היא שבה. איוב קלל יום לידתו וליל עיבורו הדא הוא דכתיב יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר אמר איוב הלואי היתה אמי נדה בשעה שבא אבא ליזקק לה שתאמר לו הורה גבר. ירמיה מקלל יום לידתו ויום עיבורו. ארור היום אשר יולדתי בו זה יום העבור. יום אשר ילדתני אמי זה יום הלידה אפשר חלקיהו אדם צדיק היה עושה דבר זה אלא לפי שהיתה איזבל הורגת בנביאים שמש מטתו ביום וברח. ויזרע יצחק בארץ ההיא א"ר חלבו הארץ קשה והשנה קשה אף על פי כן הצליח ואילו היתה יפה על אחת כמה וכמה. וימצא בשנה ההיא מאה שערים מאה מינים שערים מאה כורים האמידו אותה ועשתה כמה שהאמידוה. והלא כל דבר שבמדה ובמנין אין ברכה מצויה בו מפני מה אמדו אותה מפני המעשר: