Quotation_auto על במדבר 10:8
צרור המור על התורה
אח"כ צוה עשה לך שתי חצוצרות כסף. כי זה תשלום הדגלים. כי אין מלך ודגלים בלי חצוצרות. להעיר נרדמים ולשמח לב נדהמים. וזהו עשה לך. כי לך יאתה. אחר שאתה בישורון מלך. ובהתאסף ראשי עם צריך שיהיה בחצוצרות ושופרות וכל מיני זמרא. וזהו והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות. ונתן סימן לרבים בשתיהם מפני כבודם. וליחידים והנשיאים באמת. כי לפעמים יצטרכו כל העם להקהל. ולפעמים די בנשיאים זהו כנגד למקרא העדה. וכנגד למסע את המחנות אמר ותקעתם תרועה ונסעו המחנות. וכן לכל ארבע רוחות העולם היו תוקעים תרועה שהיא קול גנח וייליל. לשבר כל מיני מדות הדין ולהבריח כל המזיקים. כאומרו תרועם בשבט ברזל וגומר שהוא לשון שבירה. אבל בהקהיל את הקהל תתקעו. תקיעה פשוטה ולא תריעו. כי הקהל אינם צריכים דין אלא רחמים. כי הן אל כביר לא ימאס. ולכן היו החצוצרות של כסף להורות שהיו רחמים על ישראל. ולכן אמר שיהיו מקשה בלי פירוד לרמוז על ייחוד השם ואהבתו. ולהורות שהיו רחמים אמר ובני אהרן הכהנים יתקעו. לפי שהם באים מכח רחמים ולא הלוים שבאים מכח הדין. ולהורות על זה אמר וכי תבואו מלחמה בארצכם. שזאת היא מלחמת האויבים. והרעותם בחצוצרות לשבר כחם. כבר כתבתי כי במדרש הנעלם אמרו שזו היא מלחמת יצר הרע שהוא צר הצורר תמיד. כי האויבים לפעמים יבאו ולפעמים לא יבאו. אבל יצר הרע הוא צר שצורר תמיד ביום ובלילה לא יחשה. ואויבי איש אנשי ביתו מהצרי'. וזהו והרעותם בחצוצרות. ולכן כתיב בראש השנה שהוא יום הדין זכרון תרועה. זכרון מהתרועה הנזכרת כאן והרעותם בחצוצרות ונזכרתם. אבל ביום שמחתכם ובמועדיכם. שאינם צריכים דין. ותקעתם בחצוצרות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy