Quotation_auto על במדבר 14:24

ואמר וישמע ה' את קול דבריכם. להורות שהבין השם דבריהם איך מרדו בו ולא האמינו ביכלתו. כאומרם כי חזק הוא ממנו. או ששמע קול דבריהם ממש שדברו אלו הדברים בקולי קולות כדי שיכנסו דבריהם באזניו כדי להכעיסו. לכן ויקצוף וישבע אם יראה איש זולתי כלב בן יפונה שעשה רצון השם והשלים החסרון והגומא שעשו המרגלים. וזהו אשר מלא אחרי ה'. החסרון שחסרו המרגלים. ואחר שהוא השלים החסרון ראוי הוא שיקח חלקם בארץ. כמאמרם ז"ל על פסוק חיו מן האנשים ההם. או יאמר אשר מלא אחרי ה'. לרמוז כי כלב עשה דבריו בחכמה גדולה והראה פנים למרגלים שהיה עמהם בעצה בפיו ובשפתיו ולבו לא כן יחשוב. וזהו ועבדי כלב עקב אשר היתה רוח אחרת עמו. שפירושו אחד בפה ואחד בלב. כאומרו ואשיב להם דבר כאשר עם לבבי ולא כאשר עם פי. ולפי שידוע שזה דבר אשר שנא ה'. כי הוא רוצה שיהיו הלב והפה שוים כאומרם באחי יוסף ולא יכלו דברו לשלום. מתוך גנותם למדנו שבחם שלא היו מדברים אחד בפה ואחד בלב. ולכן אחר שכלב דיבר א' בפה וא' בלב שהוא נגד פי השם. נאמר בו אשר מלא אחרי השם. ולא אמר אשר מלא לפני השם אלא אחרי השם. לפי שהוא דבר שאין השם רוצה בו. אבל בכאן אחר שכוונתו לשמים. להוראת שעה רצה השם בזה כלאחר יד. וזהו אשר מלא אחרי השם:

וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן. מקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה. באנו אל הארץ אשר שלחתנו כל לשון הרע שאין דבר אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו. עמלק יושב מה ראוי לפתוח בעמלק, משל למה הדבר דומה לתינוק שסרח ונלקה ברצועה, כשמבקשים להפחידו מזכירין לו הרצועה, כך היה עמלק רצועה ראה לישראל, ומה ראה לישב לו על הדרך שכן צוהו עשו זקנו לקדמו לדרך ועקר ממקומו וישב לו בדרך [שנאמר] וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא, והכנעני יושב על הים ועל היד הירדן אלו הגבורים ויושבין על הדרך נתכוונו המרגלים לשבור לבם של ישראל שנאמר ויניאו את לב בני ישראל. ויהס כלב שמתחלה אמר להם אני עמכם בעצה אחת ובלבו היה לומר אמת שנאמר ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, והקב"ה מעיד עליו שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו, וכשבאו המרגלים אמרו נאמן עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק כל ישראל שהיו מצווחין על משה שנאמר ויהס כלב את העם אל משה, והם היו סבורים שהוא אומר לשון הרע לכך שתקו: