Quotation_auto על במדבר 15:39

ואמר ויהיו בני ישראל במדבר. להורות שאע"פ שהזהיר להם על המזיד ואמר את ה' הוא מגדף וכן כי דבר השם בזה. לא הועיל כלום כי מיד בהיותם במדבר מצאו איש מקושש עצים ביום השבת. והתרו בו ובמזיד עבר על התראתם. ואמר כי לא פורש מה יעשה לו. כי אולי נסתפק להם אם היתה מלאכה גמורה אם לאו. ולכן באתהו התשובה מות יומת האיש. ויש בענין המקושש דברים נסתרים כמאמרם ז"ל. לפי שהיא מצוה תדירה בין בחול בין בשבת. והרמז בזה כי אחר שראה השם שישראל היו יוצאין מרעה אל רעה כמו שכתבתי למעלה. ועתה מחדש עשה המקושש מה שעשה. רצה השם שיתנו על כנפי בגדיהם פתיל תכלת. בענין שעל ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו מוקפים מן המצות. וזהו וזכרתם את כל מצות ה'. ולפי שכל זה הרע בא להם מצד יצר הרע הזונה. אמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. כאומרם לבא ועינא תרי סרסורי דעבירה נינהו. ובמצות הציצית יזכרו וישובו אל ה' כאומרו למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי:

דבר אחר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. או הלב אחר העינים, אמרת וכי [לא] יש סומא שעושה כל תועבות שבעולם, הא מה ת"ל ולא תתורו אחרי לבבכם מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. רבי ישמעאל אומר ולא תתורו אחרי ללבכם ואחרי עיניכם למה נאמר, לפי שהוא אומר שמח בחור בילדותך ווגו' והלך בדרכי לבך, בדרך ישרה, או בכל דרך שתרצה, ת"ל ולא תתורו אחרי לבבכם. א"ר יצחק ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאין. ולא תתורו וגו' תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה. אמר הקב"ה הן יהבת לי לבך ועיינך אנא ידענא דאת לי: