Quotation_auto על במדבר 18:24

אמר רבי יוחנן מנין לתחית המתים מן התורה שנאמר ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים שנותנין לו תרומה אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה מכאן לתחית המתים מן התורה. דבי ר' ישמעאל תנא כאהרן מה אהרן חבר אף בניו חברים מכאן שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ שנאמר ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'. כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת ושאין מחזיק בתורת ה' אין לו מנת. אמר רב חנא בר אדא אמר רבי יהודה כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ כאלו נותנה לפני ארי מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל אף כהן עם הארץ ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה. רבי יוחנן אמר אף גורם לו מיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו. דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא אף משיאו עון אשמה שנאמר והשיאו אותם עון אשמה. תנו רבנן תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר. רבי אלעזר בן עזריה אומר מתירו לכהן. מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר (אלא) אימא נותנו [אף] לכהנים. מ"ט דרבי מאיר אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא דכתיב כיאת מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה כתרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון נמי אסור לזרים. אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש אף מעשר ראשון נמי חייבין עליהן מיתה וחומש. אמר קרא ומתו בו כי יחללוהו ויסף חמישיתו עליו בו ולא במעשר עליו ולא במעשר. ורבנן כתרומה מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל. וכדתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר. הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון. מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה בשעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני וקאמר רחמנא לא תוכל. ואידך מעשר דטבול מדר' יוסי נפקא ורבנן אי מההיא הוה אמינא הני מילי ללאו אבל למיתה לא. קמ"ל. אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות. שאלו נאמרו קלות ולא נאמרו חמורות הייתי אומר על הקלות בלא תעשה ועל החמורות במיתה צריך לומר חמורות. אלו נאמרו חמורות ולא נאמרו קלות הייתטי אומר על החמורות יהא חייב על הקלות יהא פטור לכך צריך לומר קלות וצריך לומר חמורות. וכל זר לא יאכל קדש אין לי אלא זר. מנין אפילו לוי אפילו ישראל תלמוד לומר כל זר. לא יאכל אין אכילה פחותה מכזית. קדש מה קדש האמור להלן בקדשי הגבול הכתוב מדבר אף קדש האמור כאן בקדשי הגבול הכתוב מדבר. אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט בנבלה דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וכו'. והרי תרומה דרמנא אמר וכל זר לא יאכל קדש ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. אמר רב פפא שאני התם דאמר קרא תרומתכם שלכם תהא ואידך תרומתכם דכולהו ישראל. אמר רבא זר שאכל עולה לפני זריקה חוץ לחומה לוקה חמש לרבי שמעון. ולילקי נמי משום וזר לא יאכל קדש. הני מילי היכי דחזי לכהנים הכא לכהנים לא חזי:

כי את מעשר בני ישראל. תנו רבנן תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי ר' מאיר. ר' אלעזר בן עזריה אומר נותנו לכהנים. מאי טעמא דרבי מאיר דכתיב כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה [אסורה] לזרים אף מעשר ראשון [אסור] לזרים. אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש אף מעשר ראשון, אמר קרא ומתו בו כי יחללוהו, ויסף חמישיתו עליו, בו ולא מעשר, עליו ולא במעשר. ורבנן כתרומה מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טביל, וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא טבל שלא הורם ממנו כל עיקר, הורם ממנו תרומה גדולה ולא מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני [מנין], תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך, מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני וקאמר רחמנא לא תוכל [ואי מהתם ה"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל]. (לא מעשר דטביל מדרבי יוסי נפקא ואי מההיא הוה אמינא ה"מ ללאו אבל מיתה לא קמ"ל: