פירוש על במדבר 18:24

אשר ירימו לה' תרומה. הַכָּתוּב קְרָאוֹ תְּרוּמָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:

כי את מעשר וגו' על כן וגו'. ולמעלה הוא אומר ולבני לוי נתתי כל מעשר בישראל וגו' חלף עבודתם, נראה כי מתנת מעשר זה שנתן ה' ללוים יש בו ב' דברים, הא' חלק הנוגע להם בארץ, והב' שאינם טורחים בארץ לעשות ז' מלאכות הצריכות עד שיהיו חטים ממורחים, לזה אמר הכתוב ב' דברים חלף חלקם בארץ וחלף עבודתם ישראל עומדים ועושים מלאכתם כדי שיהיו מופנים לעבודת אהל מועד, והנה בלוים לא אמר אני חלקך וגו' שאין הלוים זוכים בחלק ה', ולזה גם הם נותנים חלק ה' תרומה מעשר מן המעשר. והם ומעשרם אינו אלא כשכירות הדיוטות לשרת הקדוש שהוא הכהן ואהל מועד:

כי את מעשר וגו׳. כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה, קראו הכתוב תרומה, מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון טובל ^פדר"ל מה תרומה שאסור לאכול כל אוכל שחייבין להפריש ממנו תרומה, ונקרא טבל על שם שטבולין בו קודש וחול, וחייבים עליו מיתה בידי שמים, כמבואר לפנינו במקומו בפ' אמור, אף מעשר ראשון כן. ובפ' ראה יבא לפנינו אי"ה דרשה בענין זה, וזו דעת חכמים, אבל ר"מ ס"ל דהיקש זה לתרומה בא להורות איסור אכילת מעשר ראשון לזרים, ודריש מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים, ואמנם קי"ל כחכמים, וכן העתקנו אנו. –
ודע דמ"ש במס' מעש"ש פ"ה מי"א בדרשה על הפסוק דפ' תבא לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש – הנה אע"פ דגוף איסור זה לא מצינו בשום מקום לענין מעש"ש, בכ"ז צ"ל דכן הוא הדין, משום דאיתקש לתרומה כמבואר כאן ובתרומה מפורש קי"ל כן, כמבואר בסמוך בפסוק והרמותם ממנו. .
(יבמות פ"ו א׳)