Quotation_auto על במדבר 21:17

ויהי הוא טרם כלה לדבר שלשה הן שנענו במענה פיהן אליעזר עבד אברהם משה ושלמה. אליעזר דכתיב ויהי הוא טרם כלה לדבר משה דכתיב ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם. שלמה דכתיב וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים. והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה תמן תנינן מוכת עץ כתובתה מאתים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. טעמא דר' מאיר מהכא ואיש לא ידעה הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמא דרבנן בתולה הא נבעלה מעץ אינה בתולה. אמר ר' יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחלה אלא רבקה. אמר ר' שמעון בן לקיש לפי שבנות הכותים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר אבל זו בתולה ממקום בתולים ואיש לא ידעה ממקום אחר. א"ר יוחנן ממשמע שנאמר בתולה אין אנו יודעין שאיש לא ידעה אלא אפילו אדם לא תבע בה על שם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. ותרד העינה ותמלא כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו א"ל הקב"ה את סימן לבניך מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו כך בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה הדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. וירץ העבד לקראתה לקראת מעשיה הטובים:

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך. חדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר, הרי במדבר בארץ מנין, דכתיב ארץ נחלי מים. לעתיד לבוא מנין, שנאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. אתה אמרת רחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך וארחצך במים, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב רחצו הזכו. לעתיד לבוא מנין, שנאמר אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך שנאמר פרש ענן למסך, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב בסכות תשבו שבעת ימים, לעתיד לבוא מנין, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם, ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך, שנאמר ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים, הרי במדבר, בארץ מנין, דכתיב והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר. והוא עומד עליהם, וה' הולך לפניהם יומם, הרי במדבר, בארץ, מנין שנאמר אלהים נצב בעדת אל. לעתיד לבוא מנין, שנאמר עלה הפורץ לפניהם: