Quotation_auto על במדבר 22:34

ויגל ה' את עיני בלעם. שיראה שאין העינים ברשותו. ויאמר אליו על מה הכית את אתונך. וכי דינה של אתון בא המלאך לבקש מידו. ומשל הדיוט אומר כי אדם אחד היה הולך עם חמורו בדרך רע בטיט היון ונפל החמור והכה אותו הרבה. וראה אותו שר אחד וא"ל על מה אתה מכה חמורך אדם כפריי. והשיב לו לא הייתי יודע שחמורי היה לו אדם קרוב כמוך בדרך זה וכן בכאן אמר בלעם לא ידעתי שאתה נצב לקראתי בדרך להליץ בעבור אתוני. ולכן אם רע בעיניך אשובה לי. אבל כל זה היה לזכות ישראל כמאמרם ז"ל. וכך אמר לו ומה האתון אשר אין לה זכות ולא ברית אבות. נצטויתי לתבוע עלבונה מידך. אומה שלימה שאתה מבקש לעקור עאכ"ו. ורמז לו בזה כי ברוב חמדתו ותאותו לקלל את ישראל. נסתמו עיניו כמי שאינו רואה. והאתון במיעוט חכמתה וראייתה נטתה מפני. ואתה לא ראית כי אנכי יצאתי לשטן. ואז אמר חטאתי. והודה על חטאתו ואמר חטאתי. לפי שידע שהאומר חטאתי אינו נמסר לדונו לשום מלאך אלא לה' לבדו. וכשראה תאותו שאמר אם רע בעיניך אשובה לי. אמר לו לך עם האנשים כי לא היה רע בעיני אלא לטובתך. וכל זה היה לי לעשות כדי שתהא מותרה ועומד שלשה פעמים: