תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על במדבר 23:10

צרור המור על התורה

יהודה אתה יודוך אחיך. כבר כתבתי למעלה כי יהודה נתחרט מעצמו מעונו וירד מגדולתו בענין יוסף. כאומרו וירד יהודה מאת אחיו. ולכן אחר שהודה על חטאתו לכבוד השם. ראוי שיכבדוהו אחיו ויתנו לו הודאה. ורמז באומרו יהודה אתה. והיה די שיאמר יהודה יודוך אחיך. לומר כי מצד שאתה יהודה בלי מעלת מלך אלא מצדך שאתה בעל הודאה. ראוי שיודוך אחיך. ומצד שאתה מלך ולך ניתן שבט מלכות ללחום מלחמות ה'. ראוי שישתחוו לך בני אביך. ונתן סבה למלכותו לפי שהיה גור אריה. וכבר פירשתי זאת הפרשה בלידת יהודה. ועל דרך האמת הוצרך לומר יהודה אתה. לפי שהוא סוד הברכות. והוא כמו ברוך אתה לה'. לפי שיהודה יש בו שם ה'. והדלי"ת נוספת הוא דלי"ת של אחד. והוא סוד ההודאה והייחוד. והייחוד וההודאה ניתן למלך כמו שפירשתי בלידת השבטים. ולכן אמר יהודה אתה שהוא כמו אתה ה'. ולפי שבכאן סוד ההודאה אמר יודוך אחיך וישתחוו. בסוד תכרע כל ברך תשבע כל לשון. ולפי שיהודה הוא מלך והיה לוחם מלחמות ה'. בסוד שמו ולא בכלי זיין. כדכתיב אתה בא אלי בחרב וחנית ואני בא אליך בשם ה'. לכן הטיל שם י"ה בשם יהודה. ולכן הוצרך לכתוב יהודה אתה. לפי שבכאן בזאת הברכה רמוז שם אגל"א שהוא חצי שם המפורש עם השם והוא הנקרא מגן דוד. ועליו אמר מגיני וקרן ישעי. וזה היה מגן וצנה לדוד ובו היה לוחם מלחמותיו. וזהו אגל"א. וראשי תיבותיו אתה גבור לעולם אדני. לרמוז שאע"פ שהיה דוד גבור ואריה. גבורתו היא מצד שמו. ולפי שזה השם רמוז בברכת יהודה. הוצרך לומר יהודה אתה. לפי שמתיבת אתה מתחיל זה השם. אל"ף מאתה. גימ"ל מגור אריה. למ"ד מלא יסור שבט. אל"ף מאסרי לגפן. ובפירוש קהלת כתבתי למה נקרא שמו קהלת. להורות על חכמתו שהיה חכם כמו קהת שהיה מקהה שיני מולידיו בחכמתו. והלמ"ד הנוספת בו היא כנגד ל' מעלות של המלכות שהיו נוספות לשלמה על החכמה. וכתבתי שם כי אלו הל' מעלות של המלכות הם כנגד שם יהודה שעולה לשלשים. ובארץ עניי בארץ ישמעאל הפרני אלהים. ומצאתי מאמר מסכים לזה. וארז"ל יהודה אתה יודוך אחיך. יודו לך אחיך שתמלוך עליהם מלכים כמנין שמך בעולם הזה ובעולם הבא. ולפי שבירכו אביו עמדו ממנו ל' מלכים מן דוד ועד יכניה. ולעוה"ב ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ובחשבון אות ראשונה שלו עמדו ממנו עשרה דורות מיהודה עד דוד. ע"כ יורה על מה שאמרתי כי המלכות ראויה ליהודה מצד שמו. והמלך שזכה באלו הל' מעלות היה דוד ושלמה ועליהם נאמרה כל זאת הפרשה. ועל זה זכה דוד להיות בעל הודאה מחטאתיו כמו יהודה. כי ע"ש ההודאה נקרא שמו יהודה כמאמר אמו הפעם אודה את ה'. ודוד למד מיהודה ואמר אלמדה פושעים דרכיך. וכן יהודה סבב לראובן שיודה כמאמרם ז"ל על פסוק זובח תודה יכבדנני. מדבר ביהודה עם תמר שהודה במעשיו וכבש יצרו. ואף ראובן לא הודה אלא מכח יהודה. ולפי שגרם לראובן שיודה כשבא משה רבינו עליו השלום להתפלל על יהודה סמך יהודה לראובן שנאמר יחי ראובן וגו' וזאת ליהודה. אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה ובשבילו נטל חיים. לפיכך זאת תהיה ליהודה שתתן לו חיים שתצילהו מאויביו הה"ד שמע ה' קול יהודה. ועליהם נאמר אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. זה יהודה וראובן להם לבדם נתנה הארץ. זה ראש לשבטים וליוחסין. וזה ראש לדגלים ולקרבנות ולמסעות. ולא עבר זר בתוכם. שהיה לו לברך לשמעון ולוי אחר ראובן. והוא לא עשה כן לפי שהודו שניהם במעשיהם סמך יהודה לראובן. הוי ושם דרך אראנו בישע אלהים. לפי שהודה זכה למלכות ויצא ממנו משיח שיושיע לישראל דכתיב בימיו תושע יהודה. וז"ש לו אביו יהודה אתה יודוך אחיך. אמר לו אתה הודית במעשה תמר. לכך יודוך אחיך להיות מלך עליהם שעל ידך עתידין להושיע עד כאן. וכן מה שאמר ידך בעורף ידך רמז על דוד דכתיב ואויבי תתה לי עורף. וכל זה בזכות הודאת תמר. כמאמרם ז"ל ידך בעורף אויביך. אמר לו יעקב בני אתה הקשית ערפך שעה אחת וביישת עצמך במעשה תמר. תזכה שתהרוג אויביך בדבר שנושקו על עורפו ומניחו הולך והורגו ואיזה זה הקשת. שנאמר ויאמר ללמד את בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר. רבי שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים. ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב ביה בימים ההם אין מלך בישראל איש (את) כל הישר בעיניו יעשה. והיכא רמיזא למען דעת דורות בני ישראל מלחמה. איזהו מלחמה שצריכה לימוד. הוי אומר זה קשת וכתיב ויאמר ה' יהודה יעלה. רבי אליעזר אומר זה ספר משנה תורה. ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב ביה ועשית הישר והטוב. והיכא רמיזא ידיו רב לו. איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידיו הוי אומר זה הקשת. ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן אמר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו תמות נפשי מות ישרים. והיכא רמיזא ידך בעורף אויביך. ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זה קשת ע"כ. מפני שראיתי בזאת הפרשה פירושים שונים מהדרשנים. הבאתי מאמר זה לפי שיש בו כל הפירושים שעושים והם מהמדרש שדרשו ז"ל באומרו על ספר הישר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

ואמר כי מראש צורים אראנו. לרמוז בדבריו שלא די שלא יוכלו להזיקם. אלא שכל המתחבר כנגדם יפול בידם וישבר. כמאמרם ז"ל נפל כיפא קדירה על תרגום סלע כיפא ווי לקדירה. נפל קדירה על כיפא ווי לקדירה. וישראל נמשלו לצורים כאומרו הביטו אל צור חוצבתם. ומצרים נמשלו לנבלי חרס. דכתיב ושברה כנבל יוצרים. ואם כן בכל צד יקבלו נזק. וזה אחד מהדרכים שכתבתי בטעמי הסנה כי כמו שהסנה כל עוף שיכנס בו אינו יכול לצאת ממנו אלא כנפיו מתמרטות. כן כל המתחבר כנגד כל ישראל יקבל נזק. וזהו כי מראש צורים אראנו. והנה בכלל אלו הדברים רמז. כי א"א לעם ישראל לקבל נזק ועקירה לעולם. והטעם כי מי שאפשר לו לבא לידי עקירה. הוא בשביל חמשה דברים. האחד לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל גזירה אלהית. כאומרו רגע אדבר לנתוש ולנתוץ. וכנגד זה אמר מה אקוב לא קבה אל. כי מצד השם איני רואה להם שום גזירה. והב' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל היותם במקומות חלשים בלי מבצר. כאומרו הבמחנים אם במבצרים. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. מיוסדים במקומות חזקים כצורים. והג' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה. בשביל שיש להם מנגדים לוחמים עמהם והם קרובים אליהם להכריתם. והפכו ודבר אין להם עם אדם. וכנגד זה אמר הן עם לבדד ישכון. ודבר אין להם עם אדם. כאומרו וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. וזהו ובגוים לא יתחשב. והד' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל שהם אומה קטנה. וכנגד זה אמר מי מנה עפר יעקב. כי זה מורה על ריבויים כעפר הארץ. והחמישי כי לפעמים תבא עקירה על שום אומה אע"פ שיהיו רבים. בשביל שהם חלשים כמוזכר באמרפל וחביריו ארבעה מלכים את החמשה. וכנגד זה אמר ומספר את רבע ישראל. שזה רמז על גבורי ישראל שהם מתי מספר ולמעט יש בהם רביעית העם. ואחר שיש להם כל אלו הדברים א"א להיות להם עקירה. ואחר שזה כן תמות נפשי מות ישרים. ואולי נאמר ליישב תמות נפשי מות ישרים שהיה אומר בכלל דבריו. כי ישראל סבת קיום ונצחון כל האומות הוא. בשביל שיש להם דבר אחד מיוחד לא עשה כן לכל גוי. והוא היות הוא מלכם ופטרונם. והם רואים נועם ה' בעולם הנפשות. עד שבעבור זה הם מאושרים מכל המצריים כאומרו עם נושע בה'. ולזה אמר תשועת עולמים. שני עולמות העולם הזה והעולם הבא. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. כמאמר הנביא מי יגור לנו הולך צדקות ודובר מישרים. ובזה הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כאומרו בכאן כי מראש צורים אראנו. אשר לפי דעתי כל אותה הפרשה רמוזה על ענין עולם הבא שיש להם לישראל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

ולכן סמך לזאת הפרשה והיו עמים משרפות סיד. שזה רמז על אש גיהנם וסמך ואמר שמעו רחוקים אשר עשיתי בבריאת גהינם לרחוקים ממני. כדי שיראו מפני השם כאומרו והאלהים עשה שייראו מלפניו זו גהינם ודעו קרובים גבורתי. אותם שהיו רחוקים ונתקרבו בתשובה. דעו הגבורה שאני עושה לקבלם בתשובה. ולכן פחדו בציון חטאים מדינה של גיהנם. אחר שאור לו בציון ותנור לו בירושלם. וזהו מי יגור לנו מוסדי עולם. כאומרו מי יגור באהליך הולך תמים. בין במחשבה בין במעשה. ופועל צדק זה מין אחר. שפעולותיו בצדק אבל מחשבותיו לא היו כן. וזהו הולך צדקות ודובר מישרים בפועל. מואס בבצע מעשקות. אפי' במחשבה. נועל כפיו מתמוך בשוחד. כנגד ושוחד על נקי לא לקח. אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע. כנגד לא עשה לרעהו רעה שהוא כמו לא תקן. וחרפה לא נשא על קרובו. מה שכרו של זה לא ימוט לעולם הנפשות. כן אמר בכאן הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כמו שאמר בכאן כי מראש צורים אראנו וכו'. ולפי שבמקומות כאלו חסר הלחם והמים. אמר בכאן כי לחמו נתן מימיו נאמנים. והרמז לפי שנתעסק בלחם התורה ובמים המשולים בתורה. ותכלית כ"ז מה הוא. מלך ביופיו תחזינה עיניך. להתענג מזיו השכינה. כמו שפירשתי בפסוק והתהלכתי בתוככם. תראינה ארץ מרחקים שיראה גהינם מרחוק. כאומרם ז"ל שפתחי גן עדן מכוונים כנגד פתחי גהינם. וזהו משנה שברון שברם בראותם הצדיקים במנוחה והם באנחה. ואחר שזה כן לבך יהגה אימה מפחד גהינם. בענין שתאמר איה סופר אותיות התורה. איה שוקל קלים וחמורים. איה סופר את המגדלים הוא מגדל דוד מגדל הפורח באויר. והוא סוד הלמ"ד הגבוהה מכל אותיות התורה. ואם בארזים נפלה שלהבת והם יראים מיום הדין כמוזכר בשמואל הנביא מה יעשו האחרים. וכשתסתכל בזה מלך ביופיו תחזינה עיניך ולא עם נועז. וזהו את עם נועז לא תראה. אבל עיניך תחזינה ירושלם של מעלה. שהוא נוה שאנן אהל בל יצען כמו שנתקו ונשברו אהלי העוה"ז. והטעם לזה כי שם ה' החזק והאדיר. וזהו כי אם שם אדיר ה' לנו. ולכן כל דבריו הם חזקים. מקום נהרים יאורים. זה רמז על אור פני מלך חיים דוגמת הנהר והיאור. ולזה אמר מקום נהרים יאורים. ולא נהרים יאורים. כמו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ולזה אמר בכאן מקום נהרים ולא נהרים. באופן שאע"פ שנראה שיש שם מים. בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו. אבל מה עובר בו אור השם וזיוו וזהו כי ה' שופטנו. באופן שזה הטוב הצפון מעולם הנשמות לא עשה כן לכל גוי. ולפי שזה הטוב הוא העיקר והוא סבת כל הטובות. כאומרו יסתירני בסתר אהלו וגו' הוא הצור שנרמז במרע"ה ושמתיך בנקרת הצור. לכן הזכירו בלעם בתחלת ברכותיו וז"ש כי מראש צורים אראנו כמו שאמר מצדות סלעים משגבו. וזהו העם לבדד ישכון שם בלי עם אחר. וזהו ובגוים לא יתחשב. וכל זה בסבת התורה וריבוי המצות שיש להם כעפר הארץ. וזהו מי מנה עפר יעקב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא