Quotation_auto על במדבר 33:4

ולכן התחיל במסעות הללו ומצרים מקברים את אשר הכה ה' כל בכור בהם. למעלה ולמטה. וזהו ובאלהיהם עשה ה' שפטים. וכן הזכיר שנים עשר מעינות מים ושבעים תמרים למספר שבטי ישראל והסנהדרין. וכן הזכיר ברפידים שרפו ידי ישראל בעבירה. ולזה הזכיר ולא היה שם מים לעם לשתות. וכן הזכיר ויחנו ברתמה על שם גחלי רתמים. והזכיר מיתת אהרן וסמך מיד וישמע הכנעני. להורות שמלחמת כנעני היתה על שנתעצלו בהספדו. וכן הזכיר ויחנו בעיי העברים בגבול מואב. להורות הנסים שעשה השם שם. כאומרו על כן יאמר בספר מלחמות ה'. וכ"ז כדי שנזכר כמה רע גורם העון. וכמה מעלות טובות קבלו ישראל כשהיו טובים. בענין שבזה כל אדם יתן אל נפשו לשוב אל ה'. ולהתרחק מדרך הרעים ולהתדבק בדרך הטובים. אחר כך אמר כי אתם עוברים את הירדן והורשתם את כל יושבי הארץ. בענין שלא ילמדו ממעשיהם הרעים. כי חברת מתי רשע מזקת מאד אפי' לטובים. כאומרו מלאך רשע יפול ברע. כלומר אפילו שיהיה אדם כמלאך ה'. ישוב לרשע כשיתחבר עם אדם רע. כמו אל הכשדים אתה נופל. וציר אמונים מרפא. כלומר מי שהיה ציר אמונים שהוא משה. נתן רפואה לזה. כאמרו ולא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. ולכן אמר בכאן והורשתם את כל יושבי הארץ וכו'. ואם לא תעשו כן [והיה] אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדכם. וצררו אתכם במעשיהם הרעים. ורבותינו אמרו שזה נאמר על ירמיהו הנביא שבא מבני בניה של רחב הזונה והוכיח אותם. ולפי שלא קבלו תוכחתו והוא היה כקוצים בעיניהם. נחרב בית המקדש ונתקיים בהם והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם. בהריגת צדיקים ובחרבן ערים:

דבר אחר נותן אני עברתי ויראתי במצרים ואין עברה אלא זעם שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה, ואומר יום עברה היום ההוא, והכיתי כל בכור שומע אני על ידי מלאך או על ידי שליח תלמוד לומר וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, והכיתי כל בכור בארץ מצרים ואפילו ממקומות אחרים, בכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין שנאמר למכה מצרים בבכוריהם, בכורי חם כוש פוט ולוד מנין תלמוד לומר ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם, מאדם ועד בהמה מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות, כיוצא בו ואת האנשים אשר פתח הבית (כתוב ברמז פ"ד), והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת הפורענות מעוטה ממנו התחילה הפורענות ממי שהתחיל בעבירה קל וחומר למדת הטוב שהיא מרובה, ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים משונים זה מזה, של אבן היתה נמסת, של עץ היתה נרקבת, של מתכת נעשה חלודה, שנאמר ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלקיהם עשה ה' שפטים, ויש אומרים של אבן נרקבת ושל עץ נמסת, רבי נתן אומר שפטים ושפטי שפטים נרקבים נבקעים נגדעים נשרפים, נמצינו למדים שהאלילים לוקים בארבעה דברים ועובדיהם בשלשה במכה בהשחתה במגפה, אני ה' מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן, אני ה' בשבועה אני נפרע מהם, והלא דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות מעוטה אמר הקב"ה לעשות ועשה, מדה טובה שמרובה על אחת כמה וכמה, ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף וכו', אין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלקיה לוקה עמה שנאמר ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים:

היום אתם יוצאים רבי בנייה אומר אילו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסין לארץ שנאמר היום אתם יוצאים והיה כי יביאך מיד. היום אתם יוצאים בחודש האביב שאין תלמוד לומר בחודש האביב אלא חודש שהוא כשר לכם לא חמה קשה ולא גשמים. ר' יונתן אומר מוציא אסירים בכושרות אלו בוכים ואלו משוררים. מצרים בוכים שנאמר ומצרים מקברים את אשר הכה וגו'. ישראל משוררים שנאמר קול רנה וישועה באהלי צדיקים (קמד) שהמקום מתרומם על המצריים. ר' נתן אומר בכושרות במעשה הכשרות שלהן. וכן הוא אומר במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד. ר' אליעזר בן עזריה אומר בזכות אברהם אביהם הוציא המקום את ישראל ממצרים שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון. ר' שמעון בן יוחאי אומר בזכות המילה הוציא המקום את ישראל ממצרים שנאמר ואעבור עליך ואראך וגו'. רבי אומר (קמה) בזריזות יצאו ישראל מארץ מצרים שנאמר כי בחזק יד הוציא ה'. (קמו)