Quotation_auto על במדבר לב:29

ולפי שבני גד הם נתנו זאת העצה לראובן והם התחילו בבגידה. אמר ויאמרו בני גד ובני ראובן עבדיך יעשו. ואז צוה ליהושע ולאלעזר. לפי שהוא לא היה עובר שם. שיתנו להם הארץ הזאת אם יעברו עמהם וישלימו דבריהם. וזאת הצוואה היתה בדבר השם לפי שנמלך בשכינה והסכים לדבריהם. אחר שהיו בעלי בחירה ורצון. ולכן אמר בכאן אם יעברו בני גד כל חלוץ למלחמה לפני ה' בהסכמתו. ולכן אמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה אם השם יסכים בזה. וזהו עבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה'. רוצה לומר בהסכמתו. ואז נמלך בשכינה והשם הודה לדבריהם. ולכן אמרו את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה. אחר שהוא הסכים על ידיך. ואז ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף. וא"ת מי הכניס כאן חצי שבט מנשה כי הם לא שאלו דבר. ואולי כי הם גם כן נתחברו עם ראובן וגד לשאול זאת הארץ לנחלה. והכתוב לא הזכירם לפי שהיו המועטים. שאם לא כן לא היה משה מכריחם לשבת בחוצה לארץ. ואולי נסתייע ממה שאמר ולחצי שבט מנשה בן יוסף. כי די שיאמר לחצי שבט מנשה. למה אמר בן יוסף. אלא להודיענו כי מעשה אבות יעשו בנים. וכמו שיוסף אמר והעליתם את עצמותי וגומר. ולא אמר שיעלוהו להקבר בארץ כמו שאמר אביו. ואם לא יניחוהו המצריים אין על המשתדל אשם. וכן עשו בניו שרצו להשאר בארץ טמאה:

דבר אחר אין חמושים אלא מזורזים שנאמר ויעברו בני גד ובני ראובן חמושים כארבעים אלף חלוצי צבא.