ילקוט שמעוני על התורה
ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי רבי ברכיה בר רבי יהודה בר רבי סימון בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ראובן בשמחה שמעון מה איכפת ליה אם שרה נפקדה אחרות מה איכפת להו. אלא בשעה שנפקדה שרה אמנו הרבה עקרות נפקדו עמה הרבה חולים נתרפאו עמה הרבה חרשים נתפקחו עמה הרבה סומים נתפתחו הרבה שוטים נשתנו נאמר כאן עשיה ונאמר להלן והנחה למדינות עשה מה עשיה הנאמר להלן נתן דרוריה לעולם אף עשיה הנאמר כאן נתן דרוריה לעולם. ר' לוי אמר הוסיף על המאורות נאמר כאן עשיה ונאמר להלן ויעש אלהים את שני המאורות. ותאמר מי מלל לאברהם מי דבר אין כתיב כאן אלא מי מלל רמזו שהוליד למאה שנה רבי פנחס בשם רבי חלקיה קמותיו של אביהם היו יבשות ונעשו מלילות:
ילקוט שמעוני על התורה
רבי אמי שאל את רבי שמואל בר נחמן בשביל ששמעת עליך שאתה בעל אגדה מהו דכתיב צדקתך אלהים עד מרום. א"ל כשם שהתחתונים צריכין צדקה אלו מאלו כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו הדא הוא דכתיב ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו'. אשר עשית גדולות אלו שני מאורות הגדולים שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים. אלהים מי כמוך [מי כמוך] בעליונים, מי כמוך בתחתונים, מי כמוך שאתה כובש על מדת הדין ואתה מאיר לעליונים ולתחתונים ולכל באי עולם ואתה מתאוה לאורן של ישראל הדא הוא דכתיב לו את בני ישראל ויקחו אליך. רבי יצחק פתח צרופה אמרתך מאוד כצורף הזה שמכנסי את הזהב לכור שנים ושלשה פעמים עד שהיא מזקקו כך פרשה זו נאמרה ונשנית ונשתלשת, והרי דברים קל וחומר ומה פרשה קטנה של תורה נאמרה ונשנית ונשתלשת שאר פרשיותיה על אחת כמה וכמה הדא הוא דכתיב צו את בני ישראל.