Quotation_auto על בראשית 12:2

ובמדרש הנעלם רמזו בזאת הפרשה ענין הנפש והגוף וענין יצר הרע שנדבק באדם משעת לידתו. ואמרו כי אברהם סוד הנשמה שנחצבה מתחת כסא כבודו. וכשהשם רוצה להורידה לגוף האדם מברך אותה בברכות הרבה. וזהו ויאמר ה' אל אברם זאת הנשמה. לך לך ממקום מושבך ומבית אביך שהוא כסא הכבוד. אל הארץ אשר אראך זה גוף האדם. ואעשך לגוי גדול אלו הן הברכות שמברך אותה. כמוזכר בלידת הולד במקומו ויורני ויאמר לי יתמוך דברי לבך. ומה שבועה משביעין אותו אומרים לו הוי צדיק ואל תהי רשע. ואמר וילך אתו לוט. זה יצר הרע נחש הקדמוני שהוא ארור תרגום ליט. להורות שמיד כשננער מבטן אמו הולך עמו. וזהו וילך אברם וגו'. ואברם בן שבעים וה' שנה בצאתו מחרן לרמוז שיצר הטוב לא בא אל האדם עד י"ג שנה וזהו ע"ה הם שבעה וחמשה שהם י"ב כי בכל אלו השנים עשר שנה שולט יצר הרע קודם יצר הטוב. וזהו טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. מלך זקן זה יצר הרע שקדם באדם י"ב שנה משעת הלידה. וזהו כי מבית הסורים יצא למלוך. לא אמר מבית האסורים אלא מבית הסורים רוצה לומר מבית הסרחון תרגום ויבאש הוא וסרי. וזהו משננער מבטן אמו מלוכלך ברירין ובסרחון. ובשנת י"ג בא יצר טוב ושולט ביצר הרע ויוצא מחרונו. וזהו בצאתו מחרן. ויקח אברם את שרי אשתו זה הגוף ואת לוט זה יצר הרע ואת כל רכושם אלו המצות. וזהו ואת הנפש אשר עשו בחרן על כרחו של יצר הרע. ויצאו ללכת בעולם הזה שהוא ארץ כנען ומאזני מרמה. ויעבר אברם בארץ שמוליכין אותה לבית מדרשו של שם שמשם יוצאים ההוראות וזהו עד אלון מורה. והכנעני אז בארץ כבר רמזתי למעלה כי יצר הרע נקרא גם כן כנען. ואז נראה אליו ה' לברכו ולהבטיחו בבנים. ויעתק משם ההרה כי ביד האדם לפי פעולתיו בזה העולם אחר שנעתק ממקום שלמעלה לשכון בהר הזה החרב. או לעלות למעלה. או לירד למטה לעי השדה. וזהו ויט אהלה. או להיות בין בית אל מים והעי מקדם. ולכן צריך לעסוק בתורה ובמצות. וזהו ויבן שם מזבח לכפר עונותיו. ויקרא בשם ה' להתפלל. בענין שכל מסעיו יהיו לצד דרום לעלות למעלה וזהו הלוך ונסוע הנגבה עד כאן:

דבר אחר למה הדבר דומה למלך שנכנס למדינה וראה בחור נאה מסיק בקמין במרחץ א"ל המלך בוא עמי ואני נותנך בפלטין שלי הלך עמו ועשאו בקסטר אמרו בני פלטין אתמול מסיק בקמין ועכשיו בקסטר כך אמר הקב"ה בוא אחרי ואני עושה אותך כהן גדול כאדם הראשון שנאמר ואעשך לגוי גדול וכתיב והכהן הגדול מאחיו וכתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק:

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה הנה עין ה' אל יראיו זה אברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. למיחלים לחסדו זה אברהם תתן אמת ליעקב חסד לאברהם להציל ממות נפשם ממיתתו של נמרוד ולחיותם ברעב ויהי רעב בארץ אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואם בא להקפיד ומתורתך תלמדנו מה כתיב באברהם ואברכך ואגדלה שמך וכיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר אלא וירד אברם מצרימה. טרף נתן ליראיו טירוף נתן ליראיו בעולם הזה אבל בעולם הבא יזכור לעולם בריתו. מה כתיב באברהם ואגדלה שמך וכו' עשרה מיני רעבון וכו' (בב"ר):