Quotation_auto על בראשית 15:17

וחזר להזכיר כל ארבע גליות ברמז. ויהי השמש באה בגלות בבל. כדכתיב אוי נא לנו כי פנה היום. ועלטה היה בגלות מדי. והנה תנור עשן בגלות יון. ולפיד אש בגלות אדום. אשר עבר בין הגזרים האלה. רמז לשכינה שנמצאת בכל ד' גליות דכתיב לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כמוזכר במגילה. ולהורות שזה מדבר בגאולה העתידה. אמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית חדש על העתיד לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגומר את הקני ואת הקניזי ואת הקדמוני. ולא תמצא שירשו ישראל אלו השלשה אומות במלחמות יהושע ולא במלחמות ישראל אלא שעתיד הקב"ה לתת אותם לישראל לעתיד לבא. וכן לא נזכרו בתורה אלא שרמזום רבותינו ז"ל באומרו כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך לרבות קני וקניזי וקדמוני:

ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית. למה הוצרך בכאן זאת המתנה לכריתת הברית. אבל הרצון בזה לפי שאברהם קבל מתנות מאבימלך בענין שרה. כדכתיב ויקח אבימלך צאן ובקר ויתן לאברהם. ודרך כורתי ברית להיות שוין זה אצל זה במעלה ובכבוד. בענין שתהיה ביניהם אהבה שוה בלי חלוק. וכאן אברהם היה מלך גוים. ואבימלך היה גם כן מלך. והוא יבא לבקש את אברהם. ולפי שאברהם קיבל מתנות מאבימלך והכתוב אמר ושונא מתנות יחיה לפי שמקבל המתנה הוא מתבייש כשרואה הנותן. עד שנראה לו שהוא משועבד כעבד עולם לנותן. וכמו שאמרו בברכות מפני שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ובזה נראה שאברהם היה משועבד לאבימלך במתנות שקבל. וזה דבר בלתי ראוי לאברהם. וכל שכן לכריתת הברית שצריך שיהיו שניהם שוין. לזה אמר בכאן ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך. בענין שחזר לו מתנתו. או למעט כמו שקיבל אברהם מתנות מאבימלך כן קבל אבימלך מתנות מאברהם. ואז ויכרתו ברית שניהם. כי אז שניהם שוים ויכולים לכרות ברית באמת ובתמים. ולכן אמר העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו. לרמוז שאחר ששניהם שוין ונכנסו בברית אין ראוי להיות חילוק ביניהם אלא אהבה ואחדות. ולכן אהבה עולה י"ג כמנין אחד ומי שיפריד הבניין ויחלק האהבה ראוי שיהיה נחלק לשנים כמו העגל. ולכן תמצא כי אפילו מלך המלכים שאין דמות וערך לו כשכרת ברית עם אברהם. הוצרך לעבור בין הגזרים כדכתיב והנה תנור עשן ולפיד אש. רמז לשכינה שהיא אש אוכלה. וכל זה לקיים האהבה והאחדות בין ישראל ובין השם. בענין שראה השם שכמו שהוא נקרא ה' אחד. כן ישראל גם כן נקראו עם אחד. ואברהם שנכנס בברית עם השם נקרא אחד. שנאמר אחד היה אברהם. ולכן רצה השם להכניס עצמו בברית עם ישראל. כאומרו לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו אשר ה' אלהיך כורת עמך היום למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים. מכאן תבין מה שכתב שם הרב הגדול רש"י ז"ל כל כך הוא נכנס בטורח בשבילכם וכו'. ולכן כתב בכאן ויכרתו שניהם ברית. אחר שקבל אבימלך מתנת אברהם כמו שקיבל אברהם מאבימלך:

הנסיון השביעי אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם לכל הנביאים נראה להם בחזון ולאברהם נגלה במראה ובחזון. במראה מנין וירא אליו. בחזון מנין אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה א"ל אברהם אל תירא שאני מגן לך. ר' אומר הוציא את אברהם החוצה בליל יום טוב של פסח ואמר לו כה יהיה זרעך. ר' אליעזר אומר הראה הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ארבע מלכיות מושלן ואובדן שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת זו מלכות אדום שהיא כעגלה דשה. עז משלשת זו מלכות יון שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד. ואיל משלש זו מלכות מדי ופרס שנאמר האיל אשר ראית בעל הקרנים. ותור אלו בני ישמעאל תור לשון ארמית שור תור אי לארץ כשיצמד שור זכר עם הנקבה. יפתחו וישדדו את כל העמקים. וגוזל אלו ישראל שנמשלו לגוזל יונתי בחגוי הסלע אחת היא יונתי. לא נאמר לשון משולשת אלא גבורי כח כמה דאת אמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. רב משרשיא אמר משולשים יהיו שלשה פעמים עתידים למשול בארץ ישראל. פעם ראשון כל אחד ואחד בפני עצמו. פעם שני בשנים שנים. פעם שלישי כולן כאחד להלחם עם בית דוד שנאמר יתייצבו מלכי ארץ וגו'. ר' יהושע אומר לקח אברהם חרבו ובתר אותם כל אחד לשנים שנאמר ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך אילו לא בתר אותם לא היה העולם יכול לעמוד אלא הואיל ובתר אותם תש כחן וכו' ואת הצפור לא בתר וגו' לא היה שם אלא בן יונה. וירד העיט על הפגרים זה דוד בן ישי שנמשל כעיט העיט צבוע נחלתי לי כצאת השמש מן המזרח היה אברהם יושב מניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בהן העיט עד שבא הערב. ר' אלעזר בן עזריה אומר מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה א"ל ר' אלעזר בן ערך כדברך שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה תדע לך שהוא כן בוא וראה כשהחמה נוטה לבוא במערב שתי ידות שעה תש אורו אין נוגה לו. וכן עד שלא יבוא הערב יצמח אורן של ישראל שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות ונפל עליו שנת תרדמה וישן לו וכי יש לך אדם שהוא שוכב וישן ויכול להתפלל אלא ללמדך שהיה אברהם ישן מכח התפלה כדי שלא ישתעבדו בניו. אימה זו מלכות הרביעית שנאמר דחילו ואמתני. חשכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהן של ישראל. גדולה זו מלכות מדי שגדלה למכור ישראל חנם. נופלת זו מלכות בבל שנאמר נפלה נפלה בבל. עליו אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו. ר' זעירא אמר לא נבראו הללו אלא עצים לגיהנם שנאמר והנה תנור עשן ואין תנור אלא גיהנם שנאמר נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים: