Quotation_auto על בראשית 17:1

אלה תולדות נח. לפי שאמר למעלה וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכולם ראויים לכלייה זולת נח שמצא חן בעיני ה'. סמך מיד ואמר אלה תולדות נח כלומר הפרי והתולדה שנוציא מנח מצא חן הוא שנח היה תמים בדורותיו ולא נשאר מכל דורו אלא הוא לבדו וכולם תמו בעונם. ובזה לא יקשה למה לא הזכיר תולדותיו וזה על דרך שפירשתי אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. ואמר תמים היה בדורותיו שהיה טוב עם אנשים. את האלהים התהלך נח שהיה טוב עם ה'. וכן רמז באומרו את האלהים התהלך נח להורות על שלימותו כי כן נאמר באברהם התהלך לפני והיה תמים. עם היות שיש הבדל גדול ביניהם כי שם אמר והיה תמים בהחלט וכאן לא אמר אלא תמים היה בדורותיו רוצה לומר בסבת דורותיו. ועוד כי שם אמר התהלך לפני ואחר כך והיה תמים אבל כאן אמר תמים היה ואחר כך את האלהים התהלך נח. וזה להורות כי אברהם אחר שהלך לפני השם ונתדבק בו היה תמים וזה השלימות קנהו אחר כך מצד דיבוק השם ולא מצד אחר וזהו התהלך לפני ולא אמר התהלך לפני האלהים. אבל בנח אינו כן אבל היה תמים מצד דורותיו שהיו רשעים ובעבור שלא יענש כמותם במדת הדין. וזהו את האלהים שהוא מדת הדין התהלך נח. בענין שדיבוקו אל השם לא היה אלא מצד היראה. ולא מצד אהבת השם. וכן בנח לא אמר תמים הוא אלא תמים היה מצד דורותיו ולא מצד עצמו. ועם כל זה הלשון נאמר בצדיקים כמו באברהם וכן האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וכן ויתהלך חנוך וכן ונתתי לך מהלכים וכו'. וזה הלשון מורה על שלימות הצדיקים ועל מעלתם שיש להם מעלה גדולה על המלאכים בטוב הצפון להם כאומרו בזה הלשון והתהלכתי בתוככם ואמרו ז"ל אטייל עמכם בגן עדן להורות כי שכרם הוא ליהנות מזיו השכינה ולחסות בצלו. ואמרו בסנהדרין בפרק חלק אמר ליה הקדוש ברוך הוא לירבעם חזור בך ואני ואתה נטייל בגן עדן אמר ליה מי בראש אמר לו דוד בראש אי הכי לא בעינא. נראה שהשכר הגנוז לצדיקים הוא להלוך עם השם הלוך ונסוע וזה מעלה גדולה באדם כי אפי' מלך ב"ו אין אדם שליט להלוך אם הוא הולך אלא כולם עומדים במקומם והמלך הולך ושוב. ואם יהלך עמו שום אדם לא יהיה אלא מי שהוא משנה למלך ואפי' המשנה אינו הולך בשוה עמו אלא מתאחר מעט מעט מאחרי המלך. ולכן כתב בשכר יהושע הצדיק ונתתי לך מהלכים וגו'. שזהו דבר גדול שהשם מטייל עם הצדיקים בגן עדן והצדיקים הולכים ושבים עם השם והמלאכים עומדים במקומם כדכתיב שרפים עומדים ממעל לו. וזהו התהלך לפני. ובזה תהיה תמים יותר מן המלאכים. וכל זה בסבת שהם הולכים עם השם בחייהם זוכים להלוך עמו אחר המיתה. וזהו הולך בתום ילך בטח בדד עם השם בעולם הנפשות וזהו ילך ולא הולך. אבל מעקש דרכיו בזה העולם יודע. יהיה נודע וניכר לבעלי הדין וכתות של חבלה להלוך עמהם. ולכן אמר בנח את האלהים התהלך נח בזה העולם ולכן זכה להלוך עמו בעולם הנפשות. ואחר שאמר שהיה תמים ספר גם כן שילד ג' בנים עמודי עולם כי מהם נפצה כל הארץ והם שלשה דברים שהעולם עומד עליהם והם על הדין ואמת ושלום כמו שמפורש למעלה באומרו ויולד נח את שם את חם ואת יפת. וחם מפני שהיה אחוז במדת הדין עשה מה שעשה ועם כל זה הוא צריך לקיום העולם:

אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלמלא שאמרתי לשמים וארץ די עד עכשיו היו מותחין והולכין. אני הוא שאין העולם ומלואו כדאי לאלהותי. אמר ר' לוי למטרונא שאמר לה המלך עברי לפני ועברה לפניו ונתכרכמו פניה אמרה תאמר שמצא בי מום א"ל המלך אין ביך פסולת אלא צפורן של אצבע קטנה שלך גדולה קמעא העבירי אותה ובטל המום כך אמר הקב"ה לאברהם אין בך פסולת אלא הערלה בלבד העבר אותה ובטל המום. התהלך לפני והיה תמים וגו' רבי ישמעאל אמר אברהם כהן גדול היה שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק אמר אם ימול מן האזן אינו כשר להקריב מן הפה אינו כשר להקריב מן הלב אינו כשר להקריב הוי אומר זה ערלת הגוף. רבי עקיבא אומר ארבע ערלות הן נאמר ערלה באוזן הנה ערלה אזנם ונאמר ערלה בפה ואני ערל שפתים ונאמר ערלה בלב וכל ישראל ערלי לב ונאמר לו התהלך לפני והיה תמים אם ימול מן האוזן אינו תמים מן הפה אינו תמים מן הלב אינו תמים ומהיכן ימול ויהא תמים הוי אומר זה ערלת הגוף. אם ימול מן האוזן אינו שומע מן הפה אינו יכול לדבר מן הלב אינו יכול לחשוב הוי אומר זה ערלת הגוף ר' הונא בשם בר קפרא אמר ישב אברהם ודן גזרה שוה נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם מה ערלה האמורה באילן מקום שעושין פירות אף ערלה האמורה באדם מקום שעושין פירות. ר' חנינא בן פזי אומר וכי כבר נתנו גזרות שוות לאברהם אתמהא אלא רמז רמזה לו ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך וגו' אמר ר' תנחום מסתברא הדא קרא וערל זכר וכי יש ערל נקבה אלא ממקום שהוא ניכר אם זכר אם נקבה משם מלין אותו: