ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר מלאכים שהן מלוין את האדם בארץ ישראל אינן מלוין אותו בחוצה לארץ עולים אלו שלוו אותו בארץ ישראל יורדים [אלו] שלוו אותו בחוצה לארץ. ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן מלאכי השרת על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה. רבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלא על ידי שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה היכן חזרו כאן עולים ואחר כך יורדים. רבי יהושע בן לוי פתר קריא בגליות ויצא יעקב ויצא מן בת ציון כל הדרה. מבאר שבע נשבע ה' בגאון יעקב. וילך חרנה אשר הוגה ה' ביום חרון אפו. ויפגע במקום עד אפס מקום. וילן שם כי בא השמש אומללה יולדת השבעה באה שמשה. ויקח מאבני המקום תשתפכנה אבני קדש. וישם מראשותיו כי ירד מראשותיכם. וישכב במקום ההוא נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי לה' אלקינו וגו'. ויחלום זה חלומו של נבוכדנצר והנה סולם זה צלמו של נבוכדנצר הוא סלם הוא סמל אתיא דדין אינון אתיא דדין. מוצב ארצה אקימיה בבקעת דורא. וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שיתין. והנה מלאכי אלקים זה חנניה מישאל ועזריה. עולים ויורדים בו מורידים בו אופזים בו קופזים בו סונטין בו. ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין. והנה ה' נצב עליו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו.