ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר מלמד שהטו את הבית עליהם אמר ליה אי בעית לקבלינהו קבלינהו בחולקך. ויאמרו האחד בא לגור וישפוט שפוט דין שדנו ראשונים את בא לעוות ר' נחמיה משום רב ביבי כך התנו אנשי סדום ביניהם כל אכסנאי שבא לכאן נהא בועלין אותו ונוטלין ממנו ממונו. ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות לפיכך הכו בסנורים מקטן ועד גדול. ודכוותה וצבתה בטנה ונפלה ירכה אבר שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. ודכוותה וימח את כל היקום וגו' מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. ודכוותה והכיתי כל בכור בארץ מצרים וגו' מי שהתחיל בעבירה וכו'. ודכוותה ואכבדה בפרעה ובכל חילו. ודכוותה הכה תכה את יושבי העיר ההיא וגו'. וילאו למצא הפתח ולעיאו כמה דאת אמר ונלאו מצרים. כי משחיתים אנחנו ר' לוי בשם רב נחמן מלאכי השרת על ידי שגלו מסתורין של הקב"ה לפיכך נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה. ר' חמא בר חנינא אמר על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו. ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו ארבע בנות היו לו שתים נשואות ושתים ארוסות לקוחי אין כתיב אלא לוקחי. ויהי כמצחק בעיני חתניו א"ל אדרבולון וכרדבלין במדינה והעיר נהפכת. וכמו השחר עלה וגו' אמר ר' חנינא משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין משהאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ד' מילין שנאמר וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ומסדום לצוער ד' מילין אמר ר' זעירא המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך ומנין משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין. כמו וכמו מילתא דמיא למילתא. אם יאמר לך אדם הדא כוכבא דצפרא איילתא דשחרא הוא שקרא הוא פעמים פוחתת פעמים מוספת אלא כמין תרתין קרנין דנהורן סלקין מן מדינחא ומנהרין לעלמא:
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור. מאי תלמודא הא קמשמע לן דעת רצון מילתא היא. ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו. היה פרעה הולך בלילה ומסבב בכל שוק ושוק ואומר היכן הוא משה והיכן הוא דר. והיו בניהם של ישראל משחקים בו ואומרים לו פרעה להיכן אתה הולך והוא אומר להם למשה אני מבקש. והם אומרים כאן הוא דר ומשחקים בו עד שעמד עליו. אמר קומו צאו מתוך עמי אמר לו משה וכי גנבי אנו הקב"ה אמר לנו לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. אמר לו בבקשה ממך קומו צאו. אמר לו משה למה אתה מטריח הרבה. אמר לו שאני בכור ומתירא אני שמא אמות. אמר לו משה אל תתירא (קיא) לגדולה מזו אתה מתוקן. ולא תאמר שפרעה לבד היה דוחק אלא כל מצרים היו דוחקין שנאמר ותחזק מצרים. אמר להם הקב"ה חייכם אין כולכם מתים כאן אלא בים. למה לא מתו כולם במכת בכורות אלא בים. אמר ר' שמואל בר נחמני בערמה באו מצרים על ישראל אמרו אם משעבדים אנו אותם באש יכול אלקיהן להביא עלינו אש מלמעלה כשם שהביא על הסדומים. אלא נשבע שלא יביא מבול בואו ונשתעבדם במים. אמר להם הקב"ה אני נשבעתי שאיני מביא עוד מבול לעולם חייכם אותן האנשים הולכין למבול שנאמר יגירוהו על ידי חרב אותן האנשים נגררין והולכין מעצמן לים. מנת שועלים יהיו אמר שלמה אחזו לנו שועלים (כתוב ברמז פ"ו):